לפני שבועיים נתקלתי בבאנר מהבהב: "היכונו לסוף העולם בשנת 2030!". גללתי את המסך למטה בביטול, כאילו שמישהו יודע מתי זה באמת יקרה. ובכלל, יש תאריך יעד לעולם?
רגע לפני מותו, יעקב אבינו מכנס את בניו כדי לספר להם את "אחרית הימים", את הסוף. ה'קץ' הוא אולי המוטיב האנושי והדתי המרכזי ביותר (והבלתי ממומש) בחיי הפרט והכלל של עם ישראל ושעמים רבים אחרים. יעקב עומד לחשוף בפני בניו את סדר האירועים שיביאו לגאולה השלמה. מְפתֶה ביותר. ואולם, כפי שנראה מהמשך הפסוקים, בסופו של דבר הוא לא מספר. חכמינו מסבירים: "ביקש לגלות לבניו את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה". יעקב רוצה להגיד, אבל הקדוש-ברוך-הוא מונע ממנו לעשות זאת. למה ה' אוסר על יעקב למסור את המידע החם ביותר? ובכלל, למה הוא רוצה לספר? מהי המטרה בגילוי הקץ?
הסיבה לצו איסור פרסום שהטיל ה' על אחרית הימים ברורה ומובנת. דמינו לכם שהיה בידנו תאריך מדויק לביאת המשיח וסיום ההיסטוריה. העולם מגיע לקיצו ב-dd/mm/yyyy. במצב כזה, מושגים כמו "השתדלות" ו"התקדמות" היו נעלמים מהמציאות. כמו שהמנכ"ל יודיע לעובדים שלו שבעוד שבוע סוגרים את המפעל לצמיתות, מי יגיע לעבודה? ומי שיגיע, יעבוד בעצלתיים.
על אחת כמה וכמה אם תאריך הגאולה היה ידוע לעם ישראל לפני אלף שנים, הדבר היה גורם לפסיביות מוחלטת ואפילו ייאוש. אין זה פלא אפוא שאמרו חכמים "תיפח עצמם של מחשבי קיצים".
דברים אלו מעצימים את השאלה בכיוון השני, מדוע יעקב מעוניין לספר את הקץ? מהי תועלת בכך לבניו ולעם ישראל? התשובה היא שיעקב רוצה להעביר את הסוד הזה בצורה נסתרת, ליחידי סגולה רמי מעלה. הוא מאמין בכך שבכל דור ודור ה-'תאריך' יימסר למתי מעט. התועלת בהעברה שכזו עצומה משתי בחינות; מסירה חשאית כזאת מוֹנעת פסיביות בקרב ההמון, ונותנת לאליטה הרוחנית פרספקטיבה נכונה על התקדמות הדור, וכך משפרת את יכולת ההנהגה והדגשים של גדולי הדור.
כפי שפתחנו, הקדוש-ברוך-הוא מונע מיעקב לדבר, כאומר, ה'קץ' שנגלה לך רלוונטי כרגע, אך אל לכם להתקבע לזמן מסוים. המועד של הגאולה והתיקון השלם מותאם למוכנות הדור.
בתלמוד יש סדרה של 'חישובים' כמו למשל, "אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל… עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל". אך אמרנו שאסור לחשב את הקץ! המשותף לכל ההצעות בגמרא הוא שאינן נוקבות בתאריך או בזמן מסוים לקץ, אלא מתארות מצב.
לא מחשבים את הקץ במחשבון כרונולוגי אלא פשוט רואים אותו וכשהוא מגיע, מגלים אותו. שנזכה לראות את הסימנים המובהקים. אחד הסימנים, אגב, הוא ההתפתחות החקלאית של מדינת ישראל: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו" (יחזקאל לו, ח), שאותה אנחנו כבר ממש רואים.
כותב המאמר: הרב חנן שוקרון רב קהילה בפתח תקווה
הערות ושאלות תתקבלנה בשמחה- hanan.bsd@gmail.com
