למרות שהטעם למצוַת הסוכות מפורש בתורה ("למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ויקרא כג), עדיין נשאלת השאלה מדוע נחוץ כל כך לזכור את הישיבה בסוכות? מה ערכן וחשיבותן של הסוכות הללו עד שנקבע חג של שמונה ימים לזכרן?
הרמב"ם (ב"מורה נבוכים") מנסה לענות על שאלה זו וכותב שני הסברים למצות הישיבה בסוכות. בהסברו הראשון הוא כותב כי בעוד שפסח נקבע זכר לנסי יציאת מצרים, הרי סוכות נקבע כזכר לנסי המדבר. נס יציאת מצרים לחוד, ונס המדבר לחוד. לפי הסבר זה הסוכות הם רק סמל, אלמנט יחיד מתוך מכלול שלם של ניסים שאפשרו את היִשרדותו של העם במהלך נדודיו במדבר הגדול והנורא אשר בו "נחש אף עקרב – אשר אין בטבע בן-אדם לחיות בו" (מורה נבוכים). כל אלה הם נס גדול שבגללם קבעה התורה את מצוות עשיית סוכה כזכרון לאותן סוכות שעשו להן במדבר וכרמז לכל שאר הניסים האחרים.
בבעוד שהסברו הראשון של הרמב"ם הוא בכדי לציין את הניסים, הרי שבהסברו השני טוען הרמב"ם כי הסוכות דווקא מדגישות את התלאות הרבות שעברו עלינו במדבר. התורה מצווה עלינו להיזכר בתלאות העבר כדי לזכור את ימי הרעה בימי הטובה. מה הם אותם ימי טובה? משיב הרמב"ם: "הימים (הללו) שבהם אנו שוכנים בבתים נאים במיטב המקומות שבעולם והדשן ביותר, בחסדי ה' והבטחתו לאבותינו" (מו"נ). כלומר בימי הטובה עלינו לזכור שלא תמיד היה מצבנו כזה. פעם משכנינו היה בסוכות במדבר ובין עצי יערות עד שהגענו אל המנוחה והנחלה למיטב המקומות. לכן בבניית הסוכה אנו מראים כי אנו יודעים להעריך את מצבנו הנוכחי, ולהוכיר טובה ולהודות עליה על חסדי ה'.
אולם מעבר לכך חייבים אנו להסביר כי הרמב"ם בביטוי "מיטב המקומות בעולם" לא מתכוון לניו יורק, פריז או לונדון אלא דווקא לארץ ישראל! מכאן שאם כשאנו יושבים בחו"ל במקומות שבהם יש לנו מנוחה אנו מחויבים להודות לה' על חסדיו, אנו שיושבים בארץ ישראל על אחת כמה וכמה. בשעה שאנו יושבים בארץ ישראל, חובה עלינו לזכור שנדדנו במדבר לפני שהגענו אל המנוחה ואל הנחלה. בחג הסוכות אנו שבים אל הסוכה של המדבר על מנת שנדע להעריך את ארץ ישראל, נדע להוקיר את המתנה האלוקית של ארץ ישראל ונודה לה' עליה. בלשון אחרת: חג הסוכות הוא חג ההודיה לה' על ארץ ישראל. וכך כותב האברבנאל (פרשת ראה): "הסיבה שיש שלושה רגלים, לא פחות ולא יותר, היא שישראל קיבלו מה' שלושה חסדים גדולים, והם: יציאת מצרים, מתן תורה וירושת הארץ". שלושת הרגלים הם כנגד: עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל. פסח הוא חג ההודיה על יצירת עם ישראל בצאתו ממצרים. שבועות – על מתן תורה. סוכות – על ירושת הארץ.
הסברו של האברבנאל נראה קצת חדשני אבל הוא מתבקש מאליו. כיצד יתכן שעל דברים רבים ומגוונים נקבעו חגי הודיה, ועל ארץ ישראל לא נקבע מועד מיוחד להודות לה' ולשמוח במתנה הנפלאה שהוא העניק לנו?! מועד זה הוא חג הסוכות, חגה של ארץ ישראל. עם כל פשטותו, נשכח טעם זה למצווה משך אלפי שנות הגלות בשבתנו בחו"ל, ואת מקומו ירשו טעמים אחרים שהתאימו לנסיבות המצערות של שהותנו מחוץ לגבולות ארץ ישראל.
מה מתאים יותר בחגה של ארץ ישראל מאשר לאחוז מתוך חיבה את צמחיה ופירותיה של ארץ ישראל ולנענע בהם. וכך כותב הרמב"ם: "ואשר נראה בטעם ארבעת המינים שבלולב, שהיא שמחה וששון על יציאתם מן המדבר שהיה 'לא מקום זרע ותאנה … ומים אין לשתות' אל מקום עצי פרי ונהרות (ארץ ישראל), לפיכך נלקח לזכרון את הנאה בפירות ובעל הריח הטוב (אתרוג), והנאה שבעלים והנאה שבעשבים (ערבה)". מכאן שכל מצוות החג, הסוכה וארבעת המינים, קשורים להודיה על ארץ ישראל.
בשם הגר"א נמסר אף ביטוי קולע להשוואה בין הסוכה לארץ ישראל: מצוות ישיבה בסוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל הן שתי המצוות היחידות שהאדם מקיימן בכל גופו, גם בשעת אכילתו ושינתו. ורמז לכך בפסוק: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהילים עו). הושוו ציון וסוכה זה לזה.
אולם עדיין נשאלת השאלה מדוע נבחרה דווקא הסוכה העראית להודיה על מתנת ארץ ישראל? שהרי ישנם אינספוק דרכים אחרות (ומוצלחות יותר? ) ישנן כדי להודות על מתנה זו. זאת ועוד: גם אם נסביר שתפקידה של הסוכה הוא להזכיר לנו את המצב שקדם לכניסתנו לארץ ישראל, הרי שגם פה ישנם די והותר סימנים ורעיונות מלבד הסוכה, ומדוע דווקא היא?
נראה שהסוכה נבחרה דווקא מפני שהיא מורה על עוצמת זיקתנו לארץ ישראל. אנחנו נאחז בארץ ישראל ולא ננטוש אותה גם אם נידרש להסתפק בישיבה בצל סוכה קטנה ודלה, החסרה לוקסוס ונוחות. סוכה של שתי דפנות וחצי היא כשרה על פי ההלכה – גם בה אנחנו מוכנים לשהות, למרות שהיא פרוצה לגנבים ולשודדים. גם בארץ ישראל, אנחנו מוכנים לשבת למרות אויבינו שמבחוץ! לא סוד הוא שיש אנשים שאהדתם לארץ ישראל מותנית באפשרות לחיות בה חיים נוחים, בלא סיכונים בטחוניים או כלכליים. חלקם עדיין שוהים בחו"ל וחלקם אמנם יושבים בארץ אבל מוכנים לנטוש חבלי מולדת כדי לזכות בחיים נוחים יותר. מצוות הסוכה מכריזה שאנשים אלו שוגים בדרכם: ישיבת ארץ ישראל יקרה לנו יותר מכל נוחות זמנית!
הרב אלישע אבינר, חבר הנהלת ארגון רבני צהר
