השבוע יחגגו בקהילות ישראל את חג השבועות כאשר לימוד התורה יתפוס מקום מרכזי במסגרת תקוני ליל שבועות הנערכים בקהילות השונות.בשנים האחרונות מצטרפים לעיסוק בתורה אף קבוצות חילוניות רבות וב"ה שזכינו לכך.נדמה שזה הזמן המתאים להתבונן על המקום אותו תופס למוד התורה בקהילה ובמשפחה.
למוד התורה התפתח בדורנו באופן מדהים,דומה כי דורות רבים לא ראו פריחה כ"כ גדולה של למוד. החל מהישיבות הרבות הנפתחות חדשות לבקרים דרך המכינות והמדרשות לבנות התורמים כל אחד לפי דרכו למצות ההגיה בתורה יומם ולילה.אי אפשר שלא להזכיר את ספסלי בתי הכנסת המתמלאים בלומדי תורה כאשר מגיעה שעת הלמוד של הדף היומי וכן את ההתעצמות הרבה של למודי התנ"ך והמחשבה במקומות רבים.
בלי להפחית מחשיבות כל הפעולות הללו דומה שהן מקדמות קבוצות מאד ממוקדות,אם של גברים הלומדים דף יומי או צעירים/ות בגיל מסויים. לימודים ברוכים אלו אינם מתןרגמים למעשה למידה המקרין ומעצב את הבית בהכרח.יתירה מזאת,במשך הזמן אנו מתרגלים לרעיון כי תורה נלמדת אצל המורה או הרב בביהכ"נ או בישיבה ולא בבית בו גדל הילד. הדבר יוצר פער הולך וגדל בין בית המדרש ובית ההורים וממילא חומות ההולכות וגבהות בין גורמים חיוניים ומשמעותיים כל כך בהתפתחות הילד והמשפחה,הדמוי ההולך וקונה אחיזה בתודעתנו הוא כי תורה הוא דבר שלומדים בישיבה אבל הוא לא בהכרח חלק אינטגרלי מהבית בו אנו משחקים וקוראים בלבד.משל כאילו אמרנו,חיים חומריים או חילוניים בבית וחיי הקדושה שייכם לבית הכנסת והישיבה
הרמב"ם כתב בהלכות תלמוד תורה שלו את המשפט "קטן אביו חייב ללמדו" ובהמשך הוא מגדיר את חובתו של הסבא ללמד אף הוא את נכדו.חכמים ראו במי שמלמד את נכדו כעין שותף למעמד הר סיני המתחולל במהלך הלמידה הזו(כל המלמד בן בנו תורה מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלה מהר סיני קידושין ל'.)העולה מהדברים כי רבותינו ז"ל הבינו כי אין תחליף אמיתי ללמוד המתקיים ישירות בין האב לבן.למוד זה הוא התשובה האמיתית לשאלות המסורה והאמונה המתעוררות חדשות לבקרים במקומותינו כמו גם לשאלת החשיבות אותה מיחסים ההורים ללמוד בהיות התהליך מתקיים בצורה הטבעית ביותר ממש כמו שאב מלמד את בנו לרכב על אופניים כך הוא עושה ביחס ליסודות האמונה או ההלכה.
היתרון הגלום בלמוד זה מאפשר את הקשר הבין-דורי הכ"כ חסר בעידן שלנו.היכולת להצמד לטקסט מסויים, האב והבן או הנכד עם הסבא נותן יותר מאשר מצע עליו יכולים להתפתח דיאלוגים מסוגים שונים שקשה להגיע להם בימים בהם תשובות ילדים לשאלות מבוגרים מסתכמות במלים בסדר,ככה כזה או כאילו.הלמוד המשותף יגלה איזה עולמות קסומים יכולים להיות מכנה משותף עליו צומח ומתפתח הבית.
אין לכחד כי יכולות לצוץ בעיות בלמוד כזה,יש שיטענו כי הילד עלול להרגיש כמו בבי"ס וזה ימנע ממנו את היחס החם והישיר עם ההורים.יהיו שיגידו כי ההורים יכולים להתעצבן מהר כאשר הם עוסקים בלמוד עם ילדיהם (מה שנכון לפעמים)ועוד.כל זה אינו צריך להרתיענו מקיומה האידיאלי של מצות תלמוד תורה,אלא מחייב אותנו לגלות יותר יצירתיות ומעוף בבואנו לחשוב מה ללמוד וכיצד ללמוד עם ילדינו.אם רק נשקיע את האנרגיה והמחשבה אותה אנו משקיעים במקומות אחרים החשובים לנו,כמו ילדינו,או אז נוכל להגיע אל כל אחד מילדינו.חג שמח
