בַּר יוֹחַאי נִמְשַׁחְתָּ אַשְׁרֶיךָ שֶׁמֶן שָׂשׂוֹן מֵחֲבֵרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ נִמְשַׁחְתָּ מִמִּדַּת הַקֹּדֶשׁ
נָשָׂאתָ צִיץ נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ חָבוּשׁ עַל רֹאשְׁךָ פְּאֵרֶךָ
בַּר יוֹחַאי מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ יוֹם נַסְתָּ יוֹם אֲשֶׁר בָּרַחְתָּ
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ
בַּר יוֹחַאי עֲצֵי שִׁטִּים עוֹמְדִים לִמּוּדֵי יְיָ הֵם לוֹמְדִים
אוֹר מֻפְלֶא אוֹר הַיְקוֹד הֵם יוֹקְדִים הֲלֹא הֵמָּה יוֹרוּךָ מוֹרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי וְלִשְׂדֵה תַפּוּחִים עָלִיתָ לִלְקוֹט בּוֹ מֶרְקָחִים
סוֹד תּוֹרָה כְּצִיצִים וּפְרָחִים נַעֲשֶׂה אָדָם נֶאֱמַר בַּעֲבוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי נֶאֱזַרְתָּ בִּגְבוּרָה וּבְמִלְחֶמֶת אֵשׁ דַּת הַשַּׁעְרָה
וְחֶרֶב הוֹצֵאתָ מִתַּעְרָהּ שָׁלַפְתָּ נֶגֶד צוֹרְרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ
גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ תָּשׁוּרִי וּמִי יְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים קַו יָרוֹק מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים
שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת סוֹד חֲמִשִּׁים קָשַׁרְתָּ קִשְׁרֵי שִׁי"ן קְשָׁרֶיךָ
בַּר יוֹחַאי יוּ"ד חָכְמָה קְדוּמָה הִשְׁקַפְתָּ לִכְבוֹדוֹ פְּנִימָה
לֵב שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת רֵאשִׁית תְּרוּמָה אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח זִיו אוֹרֶךָ
בַּר יוֹחַאי אוֹר מֻפְלֶא רוּם מַעְלָה יָרֵאתָ מִלְּהַבִּיט כִּי רַב לָהּ
תַּעֲלוּמָה וְאַיִן קוֹרָא לָהּ נַמְתָּ עַיִן לֹא תְשׁוּרֶךָ
בַּר יוֹחַאי אַשְׁרֵי יוֹלַדְתֶּךָ אַשְׁרֵי הָעָם הֵם לוֹמְדֶךָ
וְאַשְׁרֵי הָעוֹמְדִים עַל סוֹדֶךָ לְבוּשֵׁי חֹשֶׁן תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיך
פיוט מסתורין זה חובר על ידי המקובל ר' שמעון לביא, והוא אחד הפיוטים הבודדים שנתקדשו בקרב כל קהילות ישראל, עד כדי כך שחלקם נוהגים לזמרו בכל ליל שבת. כיוון שנושאו של השיר הוא דמותו המופלאה של ר' שמעון בר יוחאי, מושר שיר זה אף בל"ג בעומר, יום ההילולה של ר' שמעון בר יוחאי ובזמן "ספירת העומר". הפיוט, שכל כולו סוד, בנוי על פי עשר הספירות, בסדר הולך ועולה. בחלק מהקהילות נוהגים לשיר פיוט זה גם במעמד ברית המילה. כאמור הפיוט מיוחס למקובל ר' שמעון בן לביא מטריפולי בן המאה ה- 16, מחבר הפירוש "כתם פז" על הזוהר, אולם לטענת חוקר הקבלה פרופ' יהודה ליבס ייתכן שמדובר במקובל אחר בעל שם דומה.
דומה שאין עוד טקסט קבלי שחדר לתודעת הציבור הרחב כמו שעשה זאת הפיוט בר-יוחאי, ועם זאת עדיין נותר הוא רזא דרזין, ונושא חשוב למחקר. עניינו של הפיוט הוא שבח לר' שמעון בר-יוחאי ומתאר את עלייתו של רשב"י מספירה לספירה, כשבסופו הוא מתאר את עליית אישיותו של ר' שמעון בר-יוחאי לגבהים מופלגים כל-כך שהם כמעט אלהות. אם בבית הראשון בר-יוחאי הוא ככהן הנושא ציץ נזר הקודש, הרי בבית האחרון העם לומדי סודותיו הם כבר כוהניו שלו, הנושאים חושן אורים ותומים, הנעזרים בו בלימודם.
השיר עצמו מתחילתו ועד סופו רצוף וספוג בסודות ורמזים שלגביהם ניתן רק לשער בלבד שכן אישיותו של רשב"י הייתה ונותרה סוד גדול, וסוד זה הוא גם עניינו של השיר שגם הוא פרק ויסוד חשוב מיסודות הקבלה. לכך נאמר בבית האחרון: 'אשרי העומדים על סודך', ולוואי שנימצא גם אנחנו נמנים עמהם.
חנה פתיה היא עורכת ראשית באתר "הזמנה לפיוט"
