אל אדון

אֵ-ל אָדון עַל כל הַמעֲשִׂים
ברוךְ ומְברָךְ בפִי כָל נְשָׁמָה
גדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם
דעַת וּתְבונָה סוֹבְבִים אוֹתוֹ

הַמתְגָאֶה עַל חַיוֹת הַקדֶשׁ
וְנֶהְדָר בכָבוֹד עַל הַמרְכבָה
זְכוּת ומִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ
חֶסֶד וְרַחֲמִים מָלֵא כְבוֹדוֹ

טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁברָאָם אֱלוהֵינו
יְצָרָם בדַעַת בבִינָה ובְהַשְׂכל
כח וגְבורָה נָתַן בהֶם
לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בקֶרֶב תבֵל

מְלֵאִים זִיו ומְפִיקִים נגַה
נָאֶה זִיוָם בכָל הָעוֹלָם
שְׂמֵחִים בצֵאתָם שָׂשִׂים בבואָם
עושִׂים באֵימָה רְצון קונָם

פאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמו
צָהֳלָה וְרִינה לְזֵכֶר מַלְכותו
קָרָא לַשמֶשׁ וַיזְרַח אור
רָאָה וְהתְקִין צורַת הַלבָנָה

שֶׁבַח נותְנִים לוֹ כל צְבָא מָרום
תפְאֶרֶת וגְדֻלָה שְׂרָפִים וְאופַנִים וְחַיות הַקדֶשׁ

"אל אדון" הוא אחד מהפיוטים הנפלאים המושרים בתפילת שחרית של שבת בקהילות ישראל השונות. הפיוט נחשב כקדום ביותר מאלה הידועים לנו ומשערים שהוא מתקופת הפיוט הארץ ישראלי הקדום (המאה ה-2 עד המאה ה-4 לספה"נ) . בפיוט אין חרוזים (מאפיין בולט של פיוטים שנכתבו באותה תקופה) ולא ידוע מי חבר אותו. יחד עם זאת "אל אדון "מוזכר לשבח כבר בספרי הקדמונים, והעובדה שהפיוט נכנס לסדר התפילה של כל קהילות ישראל מעידה על חשיבותו.
"אל אדון" הוא בעיקרו שיר שבח לבורא עולם, אולם הנושא המרכזי שהו הוא בריאת המאורות, שהוא גם עיקר עניינה של ברכת 'יוצר אור' שבה "אל אדון" משובץ בתפילה. נושא נוסף המוזכר בפיוט היא פמליית היצורים השמיימיים שגם הם מהללים את האל (מלאכים, שרפים, חיות הקודש).  אזכור כל אותם ברואים עליונים המכונים בפיוט בקיצור "צבא מרום" קשור גם הוא לברכת יוצר שבה מתוארת את עבודת הקודש שעורכים לפני הקב"ה המאלכים ("והאופנים וחיות הקודש ברע גדול מתנשאים לעומת שרפים לעומתם משבחים ואומרים").
הפיוט בנוי בצורה מדורגת כשהוא מתאר בביטויו את עליית השבח מהפרט אל הכלל ובסוף אל העולם כולו; מ"אל אדון על כל המעשים" דרך "כל הנשמה", "מלא עולם" ו"סובבים הודו".
החיבור בין נושא המאורות ברואי השמיים ותפילת שחרית איננו מקרי. עלות השחר היא השעה שבה היום והלילה מתחלפים ומקובלים אנו שבאותה שעה אומר צבא השמיים שירה לפני הקב"ה כפי שמצינו אצל יעקב כשנאבק עם מלאכו של עשו: "וייוותר יעקוב, לבדו; וייאבק איש עימו, עד עלות השחר.  וירא, כי לא יכול לו, וייגע, בכף-ירכו; ותיקע כף-ירך יעקוב, בהיאבקו עימו.  ויאמר שלחני, כי עלה השחר" (בראשית לב כה-כז). 

לפיוט "אל אדון" נכתבו לחנים רבים במהלך הדורות בקהילות ישראל השונות ובחסידיות. אחד מהלחנים המוכרים ביותר הולחן בידי הרב שאול ידידיה טאוב זצ"ל, האדמו"ר ממודז'יץ. לחן זה זכה לאחרונה לעיבוד מחודש וביצוע של הזמר אהוד בנאי.