מידי שנה,לקראת מועדי אייר, נשמעת הטענה שסמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לחג העצמאות,מעכירה את אווירת החג. במיוחד קשה המעבר החד בין סיום יום הזיכרון לפתיחת חגיגות חג העצמאות.
יתכן והקושי נובע מכך שהתוכן של חג העצמאות מעורפל ואולי,אפילו, מעט רדוד וקליל. במידה ונצליח לצקת לחג משמעות עמוקה, ולהציב אותו בשורה אחת עם חגי ישראל שאנו חוגגים מדורי דורות נמצא, שכשם שבכל חג אנו מדליקים נר נשמה, ומתייחדים במשך מספר דקות עם זכר יקירנו שאינם עוד בין החיים ואיננו פוגמים בכך בשמחת החג, כך נוכל להכיל את זיכרון החללים עם רוממות הנפש של החג והם ידורו בכפיפה אחת.לא יהיה זה מעבר חד בין השניים אלא שתי חוויות חזקות המשלימות זו את זו.
כדי לשוות לחג העצמאות אופי עמוק ומשמעותי,כדאי להנהיג בו מנהגים הנהוגים בחגים
על פי מה שנאמר בתורה ובדברי חז"ל והנה כמה הצעות:
* השולחן נערך עם מפה לבנה ועליה סרטים כחולים.גם המפית המכסה את החלות מיוחדת לחג העצמאות עם ריקמה מתאימה לחג. (ניתן לרכוש, וטוב יותר לרקום כזו על-ידי בני הבית). נרות חג יאירו את החדר ואפשר שגם הם יהיו בצבעי הלאום. כל בני הבית לובשים בגדי חג כבכל חג ושבת.התפילה בבית הכנסת בנעימה של חג על פי הנוסח שקבעה הרבנות הראשית. במהלך הסעודה שרים זמירות בעלות תכנים של הלל ושבח על הנס שעשה לנו ה' בהקמת המדינה.לפי אופי הסועדים ניתן להוסיף שירים על ארועים ותקופות שונות בשנות המאבק להקמת המדינה ועל קיומה.הניגון לשיר המעלות יהיה זה של "התקווה",שכן פרק זה בתהילים (קכ"ו) הוצע זה מכבר להיות ההמנון הלאומי.
* כנהוג בשולחן שבת וחג אנו אומרים דברי תורה, ואפשר להיעזר בספרי הגות ומחשבה העוסקים בהיבטים הרעיוניים של עצמאותנו.כדאי להוסיף ולספר ביציאתנו מישוב למדינה
מאותם סיפורים ששמענו מהורינו ומורינו ומדברים שישנם בספרים הרבים על תולדות העצמאות.
* לכל חג ישנו התפריט הייחודי שלו ,או מאכלים מסוימים המאפיינים את החג. בשנים הראשונות לקיום המדינה פירסם משרד החינוך והתרבות – המחלקה לתזונה – תפריט לחג שעיקרו מאכלים המסמלים את הסבל והמחסור שקדמו להקמת המדינה ואת אחדות ישראל וקיבוץ הגלויות.בין המנות המוצעות שם נמצאת קציצת חלמית – חובזה – וההסבר הוא שבזמן המצור על ירושלים היו עלי החלמית מרכיב חשוב במזון של הנצורים.למנה האחרונה מוצעת "עוגת שבעת המינים" ובהצעת ההגשה מודגש הצורך לחתוך אותה בצורה מרובעת, כסמל לקיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ. עיון בתפריט מעלה חיוך על התמימות של ראשי משרד החינוך, שראו עצמם מחנכים גם ליד שולחן החג.בכל זאת אפשר לקחת את הרעיון של שילוב מרכיבים בסעודה שיש בהם רמז וסימן לארועי הימים ההם.
* בבחינת "את פתח לו", נוהג אני לחבר מידי שנה חידת עצמאות אשר נפתרת במהלך הסעודה על-ידי המשתתפים. תהליך הפתרון מהווה בסיס לשיחה ודיון על עצומו של יום. והרי לפניכם חידת העצמאות לשנת ה-59 :
השנה היא תדלק בתחנה של כחול ולבן,
ולפני שנתיים ברכה ברכת הזן.
היא מצאה חן – לפני שנה,
וכעת חיה – כך על פי המשנה ,
כבר נביט עליה כעל זקנה.
והיום –היא כבר לא ילדה
מלאת כוח כפצצה נגד טנק, חודרת פלדה.
– כה יוסיף לה ה' וכה יתן
– מזל טוב היא בתTen
כיצד לפתור את החידה? כל אחת מהמילים המודגשות מרמזת על מונח אחר הקשור ליום העצמאות. פענחו את המילים ומצאו מהו המכנה משותף בין כולם.
על מנת לבדוק אם פתרתם נכונה, הכנסו לאתר "צהר" בכתובת: www.tzohar.org.il
אהיה כט"ל ( = 59 ) שמעון
וארמוז, כדי להקל הפתרון:
א. תחנת הדלק "טן" – ציבעה כחול לבן. ט"ן = 59
ב. ברכת הז"ן – לפני שנתיים הייתה המדינה בת נ"ז.
ג. לפני שנה הייתה המדינה בת ח"ן.
ד. בעוד שנה תגיעה המדינה לגיל זיקנה על פי פרקי אבות.
ה. ראשי תבות נגד טנק = נ"ט = 59.
ו. השנה חוגגת המדינה ט"ן שנים.
חג שמח
לגאולה שלמה
שמעון טל
