הפיוט אולי האולטימטיבי עבורי  הוא יה ריבון עולם.  מחובר לנפשי באלפי נימים.  הניגונים לשיר הזה אותם יש לי מבית אבי  מורי, הם רבים. נהגנו לשיר לפחות ששה ניגונים שונים שלו. לבד מאלו, אני מכיר לפחות עוד ארבעה. אבל הניגונים של בית אבי הם מהניגונים החזקים והעמוקים שאני מכיר. בכלל.

באחד מערבי הבקשות שהשתתפתי בהם, דרש הרב מרדכי אליהו את הפסוק "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות" באמרו כי מאחר ובלילה אנו לא רואים את האור, על כן זהו זמנה של האמונה. לי יש קושי מסוים בערבי שבת. אני מוצא עצמי חושב על כל מה שלא הספקתי בשבוע שחלף וכנראה גם לא אספיק בשבוע הבא, ואולי באף שבוע. שוב נכנסה שבת בלי שהכנתי את עצמי כראוי. שוב אנו פוסעים לקראת שבת הכלה המלכה, והעולם עדיין לא מתוקן ואנחנו בתוכו. מן הלב הנשבר הזה, צומח אצלי יה ריבון ובכיסופיו מבקש נחמה.

ראשון לכולם הוא הניגון המיוחס לבעל שם טוב. אפשר לחוש איך הניגון יורד ומשפיע. הלב מלא הרהורים. הנשמה מתפללת.

השני בניגונים הוא זה של ויז'ניץ. כשהגעתי לחתונתו של בן דודי יענקלה בחצר הרבי, הופתעתי מכך שבניגון הזה הוליכו את הכלה סביב החתן.

ויש את הניגון מרומם הלב ושובר הלב של באבוב. את הניגון הלחין הרבי מבאבוב הי"ד שנרצח עם עוד שלושים אלפי יהודים בלבוב. המיוחד בניגון הזה הוא השינוי שהוא עובר מבית לבית כך שהוא לא חוזר על עצמו אף פעם. זהו ניגון שנמשך ונמשך ואצל אבא שלי קיבל חידודים מיוחדים, שמדגישים את המעברים המפתיעים בין מינור למז'ור. ניגון שנע בין השמח לעצוב, בין המתפעל למתאבל.

ר' ישראל נג'ארה מחבר המלים היה ממגורשי ספרד. לפני שנים רבות זכה שיקרא רחוב על שמו בשכונת גבעת שאול החרדית והמעט מוזנחת, ממש ליד הבית שלי. בתור ילד ידעתי שיה ריבון מסתיר את השם ישראל, אבל לא היה לי שמץ של מושג שזהו אותו "ישראל" מהשכונה שכתב את השיר הנפלא הזה.

אהרן פוירשטיין עוסק בכתיבה, קולנוע, ובהוראת שניהם www.olamhatohu.com