כיצד נשמור על עתידו של עם ישראל? בדרך כלל, אנו רגילים לדבר על עם ישראל בלשון עבר. דנים בהיסטוריה הארוכה והמפוארת של עמנו, לעיתים עוסקים בעם ישראל בלשון הווה ומנסים להבין תהליכים המתרחשים בעם ישראל לנגד עיננו, אולם לא תמיד אנו מעלים על נס את שאלת עתידו של עם ישראל. מהי הדרך הראויה לקיים את עם ישראל בעתיד? מהו החזון שצריך להדריך אותנו לשמירה על עם ישראל עד בא גואל צדק?
שני תהליכים מקבילים מתקיימים כיום בהעם היהודי בתפוצות. מחד תהליך של החלשות, התרחקות מזהות יהודית וממורשת ישראל סבא, התבוללות ונישואי תערובת. מאידך תהליך של התחזקות, קירוב למסורת, חזרה בתשובה והתחזקות בשמירות מצוות.
אולם אף על פי כן, אנו עדים למצב בו עם ישראל פוחת והולך מבחינה דמוגרפית, גם ההתחזקות הרוחנית לא מצליחה עדיין להשלים את היהודים ההולכים ונעלמים. עם ישראל עובר כעת התבוללות בהיקף עצום. תהליך של התבוללות שבמשך שנים לא היה כמותו בתולדות עם ישראל. תהליך מהיר ונמרץ הגובה מחיר יקר בנפש ממש, עד כדי כך שכל דקה שעוברת יש יהודי אחד פחות בעולם. המצב ה"נורמלי" שאנו מכירים כיום הוא מצב של התבוללות ונישואי תערובת בו יהודים פוחתים והולכים. זה המצב הקיים ברוב רובם של הקהילות היהודיות בתפוצות, ניתן לספור על יד אחת ממש קהילות שאין בהם נישואי תערובת.
נדמה שההבטחה האלוקית "והיה זרעך כעפר הארץ אשר לא יספר מרוב…. וככוכבי השמים לרוב" אינה מתקיימת בימנו אלא היא בבחינת "הלכתא למשיחא". הבטחת הקב"ה לאברהם אבינו ולאבות מלמדת על כך שהעם היהודי האידיאלי, איננו עם ישראל קטן מספרית גם אם יהיה בעל עוצמה רוחנית. גודלו הדמוגראפי של עם ישראל הוא בעל זיקה ישירה גם לעוצמתו וחוסנו הרוחני והלאומי.
הרב סולוביצ'יק מסביר באחד ממאמריו את ההבדלים בין פזורות שונות בעם ישראל: "ברור לנו, כי בעידן המודרני אנו ניצבים מול אתגר של טיפול ב"נידחים" … המוני יהודים ברחבי העולם נמצאים במצב של "נידחים" מנותקים ובודדים, בהיותם רחוקים מקשר של קיימא מכלל ישראל וממרכזי התורה. …אין הכוונה דווקא ליהודי הגר במרחקים גיאוגרפיים. הכוונה… ליהודים שנדחו, שנתבוללו, שהתנכרו, שהתרחקו רחוק-רחוק מיהודים ויהדות. גם כלפי אלה הננו מובטחים ועומדים כי "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך"! … יהודים אלה הם בעייתנו המרכזית…"
ישנם יהודים המרוחקים פיזית וגיאוגרפית מארץ ישראל, מקהילות יהודיות או מיהודים אחרים, יהודים אלו הם נפוצות ישראל. אבל האתגר האמיתי שלנו, הוא הטיפול והדאגה לנידחי ישראל, ליהודים המרוחקים מתורת ישראל ומעם ישראל. נידחי ישראל המרוחקים נפשית מתורת ישראל, מאידישקייט מיהדות ולא בהכרח מרגישים "אחינו" בית ישראל גם אם הם נתונים בצרה ושביה. ולכן יום יום אנו מתפללים, "מקבץ נידחי עמו ישראל". מתפקידנו לדאוג לנידחים ברוח ולקרבם ולחבקם לחיק עם ישראל.
המשבר האמיתי העומד לפתחנו, הן במדינת ישראל והן בקהילות היהודיות בתפוצות, איננו פוליטי, אלא רוחני בעיקרו. הקיום היהודי והמשך היהדות עומד בסכנה, לא רק מפני האנטישמיות, אלא בראש ובראשונה מפני שהיהדות חדלה להיות הכוח הרוחני הרלוונטי של העם לציבור שאיננו שומר מצוות.
יהודים רבים ונדמה שאף רובו של עם ישראל שואל את עצמו את השאלה "מה זה להיות יהודי? מדוע להיות יהודי? ולא תמיד יש תשובה, לא תמיד יש מי שישיב על שאלה קיומית זו. אולם אם נשכיל להיות בזמן הנכון, במקום הנכון תוך כדי שימוש בשפה הנכונה למצוא את התשובות של יהודים המחפשים את זיקתם לעם לישראל ונשכיל למצוא את הדרך הראויה להשיב על שאלת מה להיות יהודי בדרכי נועם ובעיקר מתוך גישה של משמעות ורלוונטיות לכל יהודי, הרי שאפשר ממש להציל נפשות של יחידים ועל ידי כך להציל את כל עם ישראל כולו.
במשך אלפי שנות היסטוריה יהודים שמרו על זהותם ויהדותם ולא נדרשו לשאלה הפשוטה: מדוע להיות יהודי. הם היו יהודים בטבעיות, כפי שהם נשמו ואהבו, ללא שאלות פילוסופיות. הם היו יהודים כיוון שאבותיהם היו יהודים וירשו את האמונה היהודית והרגישו צורך להוריש אמונה זו לבניהם אחריהם. אולם בתקופתנו השרשרת מתחילה להינתק. ההמשכיות היהודית איננה מובנת מאליה. העברת האמונה והמסורת היהודית מדור לדור אינה טבעית ופשוטה אלא היא דורשת הסבר ושכנוע. השאלה מהי יהדות ומדוע עליי להמשיך לקיימה בחיי האישיים ובמשפחתי הופכת לשאלה לגיטימית הדורשת תשובה רלוונטית.
אני מאמין שיש בכוחנו להציל, להנהיג ולקרב יהודים רבים ולקיים את מצוות "מקבץ נידחי עמו ישראל" על ידי קירוב נידחים בעם היהודי.
הדרך לעשות ולהציל יהודים רבים בעם ישראל ולדאוג לעתידו של עם ישראל היא על ידי שליחות. יציאה מבתי כנסיות ובתי מדרשות ושכונות דתיות על עם בני ישראל, יציאה אל אחינו אשר רבים מהם בבחינת נידחים ואובדים. לא תמיד באופן גיאוגרפי, אלא מבחינה רוחנית וזהותית.
שליחות מהי? לדעתי מושג השליחות מבוסס על ההשקפה שהיהדות דורשת מן היהודי שיעשה לא רק לגאולתו, אלא גם לגאולתם של כל היהודים וכל האנושות. "תיקון עולם" הוא החזון ו"שליחות" זו הדרך ליישם את החזון בחברה היהודית.
השליחות של כל יחיד כלפי הפרט או הכלל מבוססת על רגש האחריות והזיקה ההדדית הקיימת בעם ישראל. היחס ל"אחר" כ"אח" עומד ביסודה של המילה אחריות ומהווה את התשתית גם למושג השליחות.
נדמה שלציבור הדתי לאומי אין משנה סדורה בנושא שליחות. השליחות אינה מרחפת כמושג מכונן ומוביל בחיינו. שליחות מהווה לרוב מושג חד פעמי של מעשה שיש להתחיל ולסיים ולא כדרך חיים. השליחות היא בדרך כלל שליחות לשנים ולא שליחות לחיים. אשר על כן, נדרשים אנו לבנות תשתית בחשיבה ובמעשה להפוך את השליחות לדרך חיים ולחזון. אני מאמין שבכוחו של הציבור הדתי לאומי לפעול רבות למען יהדות התפוצות, מתוך רגישות ומתוך שימוש בתוכן ובשפה הרלוונטיים ליהודים אלו.
הדרך להבטיח את עתידו של עם ישראל היא שאסור לוותר על אף יהודי בעם ישראל. אסור לוותר אפילו על אחוז אחד, על יהודי אחד בעם ישראל.
