"שוב נפל משהו במרפסת!", זעקה נחמה, "זה כבר בלתי נסבל". קול צחוקם של הילדים מהקומה השנייה הדהד היטב ברחבי הבניין. שעשוע חדש הם מצאו לעצמם: להשליך את משחקיהם לקומה הראשונה. יום לפני כן צעצוע כזה פספס במעט את ראשו של נדב, נכדה של נחמה. שיחות עם הורי הילדים לא שינו את המצב.
האם ניתן לעשות משהו על פי ההלכה בכדי לעצור את "גשמי הנדבה"?
הגמרא (בבא מציעא קא:) מביאה מעשה באדם שהתחתן עם אישה בכדי שתיתן לו מקום לאחסן סחורה שקנה, ולאחר שחזר לביתו גירש אותה בגט. בתגובה לכך האישה מכרה חלק מהסחורה, ובכסף שקיבלה מהמכירה שכרה פועלים והוציאה את שאר הסחורה מביתה לשוק. רב הונא בריה דרב יהושע קרא על כך: "כאשר עשה כן יעשה לו, גמולו ישוב בראשו".
הרמב"ם (הלכות שכירות פ"ז ה"ז) פסק את הדברים להלכה והוסיף שהדברים אמורים גם על ה"מכניס פירותיו לחצר חבירו שלא מדעתו", דהיינו לא רק במקרה חריף כזה של הטעייה, כפי שהובא בגמרא, מותר לבעל החצר להוציא את הדברים, כי אם גם במקרה של הכנסת דברים לחצר שלא ברשות בעל החצר. הרמב"ם מוסיף שמידת חסידות היא להודיע לבית הדין שהפירות הוצאו מהבית לשוק והם ידאגו לאחסונם בכדי להציל את ממונו של בעל הפירות.
לעומת זאת, הרא"ש (בבא מציעא פרק ח סימן כו) כתב שיש צורך להודיע לבעל הסחורה על הכוונה להוציא אותה החוצה. יש שהבינו בדברי הרא"ש שמדובר בהודעה עוד לפני הפינוי (רמ"א חו"מ סימן שיט, סעיף א) ויש שהבינו שמדובר בהודעה שלאחר הפינוי (ב"ח, סמ"ע וגר"א שם). לפי גישתם גם הרמב"ם מודה בכך שצריך להודיע לאחר הוצאת הדברים מהבית. אמנם הט"ז וקצות החושן (שם) שבו וחיזקו את הגישה שאדם יכול להוציא מביתו רכוש שהונח שם שלא ברשות גם מבלי להודיע על כך מראש, כפי שעולה מפשט דברי הגמרא והרמב"ם.
האור שמח (על הרמב"ם שם) הפנה להלכה נוספת בשולחן ערוך (חו"מ סימן תי סעיף כט): "המכסה בורו בדליו של חבירו, ובא בעל הדלי ונטל דליו, בעל הבור חייב." דהיינו אדם שכיסה את בורו בכיסוי של חבירו צריך לקחת בחשבון שחבירו רשאי ליטול את הכיסוי בחזרה ולהשאיר את הבור מגולה בלא להודיע על כך, ועל כן המכסה מתחייב במקרה שמישהו ייפול לבור לאחר מכן. הוא הדין גם במקרה הנדון כאן, שבו בעל הרכוש צריך להיות מוכן לכך שבעל החצר יוציא את הסחורה לרחוב.
השולחן ערוך (חו"מ סימן שיט) פסק את דברי הרמב"ם, והרמ"א הוסיף את שיטת הרא"ש. לאור כל המתבאר הצעתנו לדיירי הקומה הראשונה, כמוצא אחרון, להתריע בפני דיירי הקומה העליונה באופן ברור שמהיום ואילך החפצים שייאספו יועברו לכניסה לבניין ואין להם יותר אחריות עליהם.
הרב דניאל כ"ץ הוא חבר צוות המחקר של מכון משפטי ארץ בעפרה. שאלות ניתן לשלוח למכון משפטי ארץ דרך אתר דין תורה – www.dintora.org
