לפני מספר חודשים חמותי בקשה כי אכתוב משהו עליה. עד כמה שקשה לעתים לעשות את מה שהחמות מבקשת, החלטתי הפעם להתמסר לעניין.
בערב פסח ניגש אלי חבר בבית הכנסת והציע כי לאחר התפילה נודיע לציבור המתפללים לבל יתבלבלו, כי לאחר התפילה יש לזכור לברך את החמה ולשרוף את החמץ ולא ההפך. אמירה שנונה זו היא דוגמה מייצגת לרשימה ארוכה של בדיחות על החמות שמשעשעות אותנו למדי. כבר לפני כמאה שנים הפסיכואנליטיקן פרויד אמר כי אמיתות רבות נאמרות בבדיחות הדעת, ואכן, השימוש בהומור הוא דרך אלגנטית ומקובלת לפריקת כעסים, עוינות, פחדים ועוד. אולם יחד עם זאת גודש הבדיחות על היחסים עם החמות מייצג גם קושי מובנה במערכות יחסים אלו.
המתח בין החמות לחתן או הכלה החדשה הוא כמעט טבעי ומובנה, אם מצד החמות ואם מצד החתן או הכלה. החמות שבחתונה סיימה, פחות או יותר, את תפקידה בגידול הבן או הבת בהצלחה, אולם, בכל מקרה, הסתיימה. אם היא הסתיימה בהצלחה, הרי שאין החמה מעוניינת שיבוא אדם אחר ויקלקל את מעשה ידיה. לא רק שאין היא רוצה שאדם אחר "יקח" את בן או את הבת ממנה אלא שגם אין היא רוצה כי אדם אחר ישרש בבן או בבת נורמות וערכים אחרים. קשה להורה, במיוחד לאם אשר במקרים רבים הינה המופקדת העיקרית על חינוך הילדים, לאפשר לגורם "זר" להיכנס לעולם בנם או ביתם ולהשפיע על אורחות חייהם והבחירות שלהם. מצב זה יכול להגיע לידי כך כי אף מתפתחת קנאה של החמות בחתן או בכלה כשהראשונה חשה כי באים לקחת את מקומה, לעקור את סמכותה ו"לגנוב" את מנת האהבה שלה.
במצב שבו החמה אינה מרוצה מתוצאות החינוך שלה, היא עלולה להשליך על בן הזוג החדש את כעסיה ותסכולה כך שאותו בן זוג ימצא את עצמו או את עצמה מואשמים על ידי החמה בדברים אשר, בסופו של דבר, נובעים מכישלונותיה ההוריות. מצב זה יוצר עיוות בקשר אשר לא תמיד יכול להיות מתוקן.
אבל אין, בשום פנים ואופן להטיל את כל האשמה על החמות. יש גם לבחון את מקומם של החתן או הכלה באותה מערכת יחסים בעייתית אשר לעיתים נרקמת. עבור צעיר אשר מתחתן, אופן ההתייחסות שלו או שלה להורי בן או בת הזוג הינו, במידה רבה, השתקפות של האופן בו הוא מתייחס אל הוריו. אדם היודע להתייחס בכבוד, בבגרות ובענייניות להוריו – גם תוך כדי עמידה על העקרונות שלו – יטה להתייחס בצורה דומה גם להורי בן או בת הזוג. לעומת זאת, אחד אשר טרם פתר עם הוריו נושאים הקשורים לסמכות, לעצמאות ולכבוד הדדי יתקשה לעשות זאת גם מול הורי בן או בת זוגתו. במצב שכזה יתכן ואותו חתן או כלה צעיר יהיה נעדר הבגרות הנדרשת על מנת להתמודד עם אנשים בדור של ההורים שלו או שלה שגם להם יש דעה. כמו כן, יתכן והחתן או הכלה ירגיש מאוים מכך שלחמה יש השפעה על הבן או הבת ובשל כך עלולים להתפתח יחסים של קנאה ואחר כך של עוינות.
יחסי חמות – חתן/כלה הם מובנים בכל נישואין אולם, למרבה הצער, במקרים מסוימים יכולים אף לגרום למתיחות קשה בין בני הזוג ואף לתרום תרומה נכבדת לכישלון הנישואין. בלי מתכוון הורים לעתים מעמידים את בנם או את בתם במצב שבו עליהם לבחור בין מה שהם מבקשים מהם לבין מה שבת או בת הזוג מבקש. הורים דורשים נאמנות – לפעמים בכל מקרה – באופן שהחתן או הכלה מרגיש בין הפטיש לבין הסדן.
אבל אל לנו להתעלם מהצד החיובי של חמות. עבור צעיר שהוא בוגר בנפשו, כניסת חמות לחיים שלו יכולה להעניק לו אפשרות של עוד אדם שיאהב אותך ויעריך אותך ועוד אדם אשר יכול להיות לו מקור תמיכה ועצה. אם החתן או הכלה הצעירים רואים בכך הזדמנות לשותפות לבניית העתיד, אזי קשר זה יכול להיות פורה מאוד ויוכל להואיל לשני הצדדים במשך שנים רבות. טוב תעשנה החמות אם תזכרנה כי החתן או הכלא מתעתד להיות ההורה של הנכד שלהם וטוב יעשו הצעירים אם יזכרו כי קשר טוב עם החמות הוא זה אשר יאפשר לילד את כל הכיף הכרוך בסבתא.
לסיום, אי אפשר לסיים דברים אלו ללא עוד משהו הומוריסטי על חמות, וזה מתוך אימייל אשר הגיע אלי לא מזמן:
שלושה דברים שהחמות צריכות ללמוד מהחמה: להאיר ולא להעיר, להיות מעל לעננים ולא בתוך העניינים ולקפוץ לבקר פעם בעשרים ושמונה שנה.
ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, ומשמש כמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה
