חודש אייר והימים הלאומיים שבו, מעניקים לחודש זה, שבעבר לא הייתה לו משמעות מיוחדת, תוכן רוחני חדש וראוי לעיון, בעיקר בשאלה במה זכה חודש זה להיות ראש לראשון לחגי הגאולה הישראלית?
בשונה מהימים הלאומיים שהתחדשו בדורות האחרונים בחודש אייר, ישנו בתורה חג אחד שהתורה מציינת אותו בחודש אייר והוא פסח שני. פסח שני "נולד" בעקבות בקשה של אנשים טמאים להקריב את קרבן הפסח, לאחר שהדבר נבצר מהם במועד המקורי של י"ד בניסן בשל טומאתם. מעבר לכך שמדובר במקרה יחיד במינו שבו יש "הזדמנות שנייה" לעשות מצווה התלויה בזמן ובמקום, פסח שני נולד מתוך מציאות רוחנית עליונה ויוצאת דופן שבה מועד נוצר בפועל בשל דרישת בני ישראל, ולא כהוראה מלמעלה. האנשים הטמאים אינם מוכנים להישאר מחוץ למעגל הקדושה ודורשים, לכאורה כנגד כל הגיון, חג משלהם.
מציאות רוחנית זו באה לידי ביטוי בדברי חז"ל בתורת הסוד שבו הקבילו את חודש אייר לספירת הגבורה שבין שבעת הספירות בהם מתנהל העולם. חודש ניסן, הקודם לאייר, מקביל לספירת החסד, כי הרי כל כולו חסדי ה' שהוציא אותנו מעבדות לחרות. חודש סיון שמעברו השני של חודש אייר, מקביל לספירת התפארת המסמלת את התורה שהיא תפארתם של ישראל. אולם במה באה לידי ביטוי הגבורה של חודש אייר? ועד יותר מכך: מדוע נצרכת גבורה זו בדרך מהחסד של ניסן אל התפארת של סיון?
נראה כיניתן להסביר זאת ע"פ עניינו של קרבן פסח שני. טבעה של גבורה היא ההתעוררות מלמטה (התערותה דלתתא), שבאה מעם ישראל על מנת שיוכל להתקרב אל הקב"ה. זהו המאמץ, הרצון להתקרב והמעשה שבא יחד איתו, קביעת עובדה שלאחריה אין, כביכול, לקב"ה ברירה אלא להסכים ולקבלה.
התעוררות שכזו הייתה לא רק בפסח שני אלא גם במלחמת עמלק הראשונה שהתרחשה בחודש אייר ושבה נדרש לראשונה עם עבדים שיצא ממצרים לאחוז בנשק ולהגן על עצמו. טבעו זה של חודש אייר נמשך לאורך כל ההיסטוריה: בחודש אייר, הוא חודש זיו, החלה בניית בית המקדש, כשנדרשו לראשונה עם ישראל לבנות בית לה'. ל"ג בעומר החל בחודש אייר מציין גם את גבורתם של עשרים וארבע אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו במגיפה, אשר לדעות מסוימות הייתה בכלל מלחמת המרד של בר כוכבא. בשנת תתנ"ו (1096) נהרגו בחודש זב רבבות בני ישראל במעשי גבורה על קידוש ה' בארצות אשכנז כחלק מפרעות מסעי הצלב של הנוצרים. וכמובן, מעל כולם, ישנו ניצחון עם ישראל בדורנו, שהביא לחג העצמאות ויום ירושלים. לכל אלה לא היינו מגיעים ללא הגבורה ומסירות הנפש של חיילנו.
הגבורה היהודית שבאה לידי ביטוי ביום העצמאות וביום שחרור ירושלים, כמוה כבעבר- עצם קבלת ההחלטה מלמטה, כנגד כל הגיון, באותה "חוצפה ישראלית" להכריז כי הארץ הזאת היא שלנו למורשה, וירושלים היא בירת הנצח שלה. זוהי הפנייה מלמטה למעלה שלכאורה קובעת עובדות לקב"ה.
בימים אלו, בעוד עודנו עומדים בכותל המערבי אל מול פני המקדש, מחכים להופעת השכינה שתופיע בעז"ה, יתחדש עלינו בשבוע הקרוב חודש סיון ומידת התפארת שבו. חודש שהגאולה הבאה בו היא מלמעלה למטה, כביום נתינת תורה בסיני.
חודש אייר והגבורה שבו אינם עוד תקופה בשנה. זהו סמל לדור חדש שהקים את דור הגבורה היהודית.
נתפלל להיות אנחנו, הדור הבא – דור התפארת, בבחינת "ישראל אשר בך אתפאר" דור שבו נזכה לקבלת התורה וראיית פני גואל במהרה בימינו אמן.
הרב תומר גרוסמן הוא השליח המרכזי של תנועת "בני עקיבא" בארה"ב וצפון אמריקה
