בעולם הישיבות לימוד ועיון באגדות חז"ל נחשב כעניין משני ושולי. זה היה מעמדו של לימוד האגדה עד לשנים האחרונות, כאשר בימינו נשמעת יותר ויותר הדרישה לחזור לעיסוק באגדה, כחלק מהפן הרוחני של שיבת עם ישראל לארצו. לא לחינם עיקר יצירתה של האגדה היה בארץ ישראל, ורק מיעוטה בגולת בבל. הבשורה בסוג זה של לימוד הוא בעצם השימוש באגדה ככלי להפקת מסר חינוכי ורוחני לדורות מתוך תפיסה הרואה בה מקור בעל חיי נצח.
המחשבה האמונית גורסת כי להתרחשויות היסטוריות יש גם תשתית רוחנית. בעיני המאמין ההיסטוריה היא כר להתבוננות ופרשנות, להפקת לקחים ולהסקת משמעויות והדרכות לעתיד. התבוננות שכזו על המשמעויות הרוחניות של האסון הגדול ביותר בתולדות ישראל, זכה לשם "אגדות החורבן".
חיבור זה הוא חלק ממהלך שנועד להשיב לסיפורי חז"ל, ולסיפורים בכלל, את המקום הראוי להם, וזהו גם עניינה של סדרת "מעשה" אליה משתייך הספר "על מה אבה הארץ" היוצא לאור ע"י ישיבת עתניאל.
המחבר- הרב בני קלמנזון, המייסד של ישיבת ההסדר בעתניאל, ומי שעומד בראשה יחד עם הרב רא"ם הכהן, עוסק בספר זה באגדות שבמסכת גיטין הדנות בתקופת החורבן, סיבותיו והזמנים הקשים שבאו אחריו. סיפורים אלו אינם עוסקים רק בחורבן הבית, אלא גם באסונות ומפלות שאירעו לעם ישראל שנים רבות אחריו. הרב קלמנזון לומד מכך שחז"ל הבחינו בתופעה רוחנית שחזרה על עצמה בתקופות שונות שהובילה לגורמים שהביאו לחורבן הבית ולחורבן העם.
כדי לקבל מושג על רוחו של החיבור ודרך הלימוד של הרב קלמזון, נתבונן ברעיון אחד שמוצג בו. בפירושו על הסיפור הידוע על קמצא ובר קמצא מוכיח הרב קלמנזון שחז"ל מטילים את האשמה על החכמים שישבו בסעודה והיו אדישים לעוול שנעשה לנגד עיניהם. דברים ברוח דומה עולים לדעתו של הרב קלמזון גם מהסיפא של הסיפור העוסק במחלוקת סביב הקרבן שנשלח מאת הקיסר. מדברי חז"ל אנו למדים שלא רק שמוסריותם של בני הדור ההוא נפגמה, אלא גם אבדה דעתם ונתבלעה חכמתם של מנהיגיו. ובלשון המחבר: "מי שבורח מהבעיה האמיתית אל העיסוק בפרטים ופרטי הפרטים אינו שונה ממי שאינו קם ומונע עוול. זה גם זה עוצמים עיינים למול הבעיה האמיתית; זה גם זה אחראים על החורבן שימוט על ראש העם" (עמ ' 26).
הספר יצא לאור ע"י הישיבה בעתניאל. לרכישה www.otniel.org
יעקב פוטרמן הוא ספרן, מיידען ועורך ספרים
