הבהרה
במאמר על דיני צליית כבד שהתפרסם לפני מס' שבועות נפלו מס' אי-דיוקים, והנה לפניכם תיקונים מספר:
צלייה על גוף חשמלי
מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה בלבד) על גבי גוף צלייה (מנגל) חשמלי כאשר הבשר מונח על רשת שהדם יכול לצאת מהבשר. ואין הבדל אם גוף החימום הוא מעל הבשר או תחתיו (כמו בגחלים רגילות). מותר לצלות כבד אפילו על גבי פלטה חשמלית (וכן בשר לצלייה בלבד), בתנאי שמניחים את הפלטה בשיפוע כך שהדם יוכל לגלוש מטה.
צלייה בתנור חשמלי
צליית בשר בתנור או בסיר חשמלי היא בעייתית, מאחר והדם שמטפטף על תחתית התנור או על התבנית אינו נשרף (כפי שקורה בגחלים), אלא ממשיך ומתבשל, דבר גורם לכבד או הבשר לקלוט את אדי הדם. אדים אלו אסורים והם אוסרים את הכבד (או הבשר לצלייה) כי אנו פוסקים שריחא מילתא (כלומר אדים של איסור אוסרים) (שו"ע יו"ד קח, א).
בעיה נוספת קשורה בעובדה כי גם התנור (או התבנית) שהדם טפטף עליהם נאסרים.
לכן מותר לצלות כבד (או בשר לצלייה) בתנור, בתנאים הבאים:
א. יש להכניס את הכבד (או הבשר לצלייה) לאחר שהתנור התחמם .
ב. להשאיר את דלת התנור פתוחה בשעת הצלייה, בכדי שהאדים יוכלו להתנדף.
ג. הכבד (או הבשר לצלייה) יהיו מונחים על גבי רשת.
ד. יש להניח תבנית לקליטת הדם בתחתית התנור (עדיף חד-פעמית בכדי שניתן יהיה לזרוק אותה מאחר ותהליך זה מטריף אותה).
ההיתר לצלות בתנור בתנאים אלו, הוא גם כאשר אין גופי חימום גלויים בתנור והצלייה נעשית בחום התנור ולא באש התנור. (שו"ע יו"ד ס' עג בדרכי תשובה שם ס"ק ג , ציץ אליעזר חלק יא סימן נג, באהלה של תורה יו"ד סימן יא ועוד).
הרשת שעליה נצלה הכבד (או הבשר לצלייה) לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) לא נאסרה לשימוש ולשיטת הרמ"א לכתחילה צריך ללבנה בליבון קל (כלומר לחממה על הגחלים או בתנור על חום גבוה). התבנית שעליה מטפטף הדם צריכה ליבון קל לכל הדעות, ולכן רצוי להשתמש בתבנית חד פעמית. (שו"ע יו"ד עו ,ד. ודרכי תשובה שם). היוצאים לצלות בשר בגנים ציבוריים בהם יש מתקני צלייה (מנגל) ציבוריים, והם אינם יודעים אם הבשר שנצלה שם ע"י מטיילים קודמים היה כשר או לא, יכולים לנקות את הרשת וללבנה קלות ולאחר מכן לצלות עליה. בגחלים שנותרו ממטיילים קודמים אין כל חשש איסור מאחר וכל מה שהיה עליהם נשרף באש הגחלים.
אם רוצים לבשל כבד לאחר צלייתו, לדעת הרמ"א (מנהג האשכנזים) צריך לשטוף את הכבד במים. לדעת הבית יוסף (מנהג הספרדים) אין צורך בהדחה זו, ואם שכחו להדיח ובשלו את הכבד הוא מותר לכל הדעות. (שו"ע יו"ד עג, א) .
מצלמות אינטרנט משגיחות כשרות
כן, גם על תחום הכשרות מתחילה הטכנולוגיה הממוחשבת להשתלט, לעיתים בכדי לסייע למשגיח הכשרות ולעיתים אפילו במקומו. השגחת הכשרות הראשונה שהופיעה בהלכה היא השגחה על נוכרי בשעת חליבה בכדי שלא יערבב בחלב הפרה גם חלב של בהמה טמאה. אין צורך במשגיח צמוד אלא מספיק שהמשגיח יוצא ונכנס במפתיע, כך שהנוכרי חושש לערבב חלב איסור בחלב הפרה שמה יכנס היהודי ויתפוס אותו. (שו"ע יו"ד קטו א )
ואמנם תחום החליבה הוא גם החלוץ בשימוש בטכנולוגיה ממוחשבת. כיום כשמשקים רבים אינם שומרים שבת וחולבים גם בצורות שאינן מותרות בשבת, ישנה בעיה עם שיווק חלב שכזה ככשר. ההיתר להשתמש בחלב זה הוא מכיוון שאין אנו נהנים ישירות מהחליבה בשבת, (שו"ע שי"ח א, הרמ"א או"ח שכה י משנה ברורה שם ה ואורח משפט מט) אולם עדיין המהדרין לא משתמשים בחלב שכזה אלא אם כן הוא נחלב בידי נוכרי. איך ניתן לוודא כי אכן הנוכרי הוא זה שחלב בשבת? מאחר והמשגיח איננו יכול לנסוע למשקים בשבת, באה המצלמה ומחליפה את המשגיח. התקנת מצלמות במשקים המצלמות את תהליך החליבה והמתקנים הקשורים בו, מאפשרים למשגיח לאחר השבת לוודא כי אכן התהליך נעשה בידי נוכרי. כיום בחוות מרוחקות משתמשים במצלמות אלו כתחליף גם למשגיח כשרות בכל ימות השבוע, כשהמשגיח מפקח על התהליך באמצעות מצלמות אינטרנט.
בהקשר זה ניתן לספר על פנייה שהגיעה לאחרונה לוועד הכשרות של רבני 'צהר' ובה בקשה למתן כשרות למסעדה בחו"ל במקום שבו אין רבנות מסודרת (תאילנד). בימים אלו אנו בודקים את אפשרות פיקוח הכשרות שם באמצעות מצלמות ממוחשבות. אנו בודקים האם ניתן יהיה להשתמש במצלמות כתחליף למשגיח, וכל זה מבלי לפגוע ברמת ההשגחה והכשרות. במידה ונצליח למצוא דרך לפתור את כל הבעיות הכרוכות בהליך שכזה, ובמקביל לוודא את כשרות המסעדה ולהעניק לה תעודת כשרות, תהיה זו פריצת דרך בתחום השגחת הכשרות.
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
