חשיבות גדולה ראו חכמינו במסירות הנפש של האדם ללכת ממקומו למקומות אחרים על מנת ללמד תורה לכלל ישראל. סיפור מעניין מופיע על כך בתלמוד הירושלמי (כלאיים ט' ג') שם מסופר על רבי שמעון בן לקיש שהשתוקק מאוד לראות את רבי חייא רובה שכבר לא היה בין החיים. לשם כך צם ר' שמעון בן לקיש שלוש מאות צומות ועדיין לא זכה לראותו. חלשה דעתו ואמר: וכי למד תורה יותר ממני?! אמרו לו: הוא לימד תורה בישראל יותר ממך, ולא עוד אלא שהיה גולה ממקומו. אמר: וכי אני לא גליתי ממקומי? ענו לו: אתה אמנם גלית, אך זה היה על מנת ללמוד, והוא גלה מקומו על מנת ללמד לאחרים. למרות מסירות נפשו הגדולה של ר' שמעון בלימוד התורה ושלוש מאות התעניות שהתענה, עדיין לא הצליח להדביק את הפער הרוחני העצום בינו לבין רבי חייא, וכל זה רק בגלל שלא גלה ממקומו על מנת ללמד תורה לאחרים.
רמז לדבר מצינו גם בפרשתינו בדבריו של "אור החיים"- ר' חיים בן עטר זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל היום ט"ו תמוז, המבאר על דרך הדרש את הפסוקים: "מַה-טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, יַעֲקֹב; מִשְׁכְּנֹתֶיךָ, יִשְׂרָאֵל. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ, כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר; כַּאֲהָלִים נָטַע ה' כַּאֲרָזִים עֲלֵי-מָיִם". אור החיים מסביר כי הפסוק מדבר על ארבע מדרגות בלומדי התורה בישראל.
הדרגה הראשונה והמעולה שבכולן היא "כנחלים נטיו". מדובר כאן בתלמידי חכמים הדומים לנחלים שזורמים למרחקים ומרווים במימיהם כל צמא. כזה היה שמואל שהיה סובב והולך בכל ערי ישראל ומלמדם תורה. הדרגה השנייה היא "כגנות עלי נהר" – ואלו תלמידי חכמים שלא זזים ממקומם הקבוע, אך יחד עם זאת כל העם באים אליהם בכדי ללמוד מתורתם. לכן נמשלו "לגנות הנטועים ליד הנהר", וכל הרוצה בא לאכול מפריים המתוק.
הדרגה השלישית היא "כאהלים נטע ה' " – אלו תלמידי חכמים שנטועים באהלי תורה ונמשלו לנטיעה שמעמיקה שרשים בתורה, אך עדיין לא נותנת פירות.
הדרגה הרביעית היא "כארזים עלי מים" ןנחט מכוונת כנגד עשירי העם שמחזיקים ביד לומדי התורה ולכן נמשלו לארזים בשל חוזקם וחוסנם הכלכלי. מאידך לארז אין פירות ולכן הם אינם לומדים תורה בעצמם. אף על פי כן גם להם יש חלק בתורה מצד שמחזיקים בה ולכן נקראים "ארזים עלי מים".
הצבתו של שמואל הנביא ושכמותו בפסגת לומדי התורה אינה מקרית. בדברי "התנא דבי אליהו" (פרק ח') מתואר כי אחת הסיבות שהביאו ללידתו של שמואל, הייתה עליית הרגל שהיה אביו אלקנה מקיים יחד עם בני ביתו בצורה שהייתה מחברת לבבות ישראל.
"אלקנה היה עולה לשילה ארבעה פעמים בשנה, שלשה מן התורה ואחת שקיבל עליו הוא בנדבה … וכשעולים עמו בדרך היו לנין ברחובה של עיר והיו מתקבצין האנשים לבד והנשים לבד, שכן האיש היה מדבר עם האיש והאשה עם האשה וגדול עם הקטן. והיתה המדינה מרגשת והיו שואלים להן: "להיכן תלכו? " ואומרים להם: "לבית האלקים שבשילה שמשם תצא תורה ומעשים טובים, ואתם למה לא תבואו עמנו ונלך ביחד?". מיד עיניהם משגרות דמעות ואומרים להם: "נעלה עמכם" … עד שעלו עמו לשנה הבאה חמשה בתים ולשנה האחרת עלו עמו עשרה בתים ולשנה האחרת הרגישו כולם לעלות והיו עולין עמו…ובדרך שהיה עולה שנה זו אינו עולה לשנה האחרת, עד שהיו כל ישראל עולין. והיה אלקנה מכריע את כל ישראל לכף זכות וחינך אותם במצות וזכו רבים על ידו. .. אמר לו (הקב"ה) לאלקנה, "אתה הכרעת את ישראל לכף זכות וחנכת אותם במצות וזכו רבים על ידך, ואני אוציא ממך בן שיכריע את כל ישראל לכף זכות ויחנך אותם במצות ויזכו רבים על ידו". הא למדת בשכר מעשה אלקנה – שמואל".
ידועה אמרתו של רבי יוסי בן קסמא במסכת אבות: "בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב שבעולם איני דר אלא במקום תורה". לכאורה מצינו כאן הוכחה שאין לעזוב מקום תורה ולהסתובב בין ערי ישראל? המהר"ל בפירושו על מסכת אבות מבאר ומדייק בדברי אותו אדם שהציע לר' יוסי בן קסמה לבוא ולגור אצלם שאמר: "רצונך שתדור עמנו במקומנו". המהר"ל מדגיש כי לא נאמר "אצלנו" אלא "עמנו"- ומכאן ניכר כי כוונת אותו האיש ואותה העיר לא הייתה כנה. הם לא בקשו להיות מושפעים מדברי תורתו, אלא ההיפך, הם רצו שר' יוסי יתבטל אליהם ושיהיה "עמם במקומם". דהיינו שישמש כסוג של "קישוט"- מעין רב כזה שיושב לו ב"מזרח" מבלי שהוא משנה או משפיע.
נמצאנו למדים מכל המקורות הנ"ל על החשיבות העצומה שקיימת בימינו לצאת ולהשפיע מאורה של תורה בכל מקום ואתר. אין תחליף להשפעה הבלתי-אמצעית של משפחות תורניות העוברות לגור בערים ומביאים לשם את אורם.
העיר נצרת עילית, בה אני מכהן כרב הגרעין התורני, היא אחד מן המקומות הרבים המשוועים להגעת משפחות תורניות שיבואו לחזק את העיר במסגרת הגרעין התורני. בעיר אוכלוסיה גדולה של עולים מחבר העמים, והיא מתמודדת עם הגירה ערבית לתוכה. גרעין "אורות עילית" פועל בשיתוף פרויקט "שרשים" של ארגון "צהר", והוא מפעיל מדרשה להעמקת הזהות היהודית בבתי הספר, בנות שירות לאומי, שיעורי תורה, כינוסים ואירועים לקהילה בימי חג ומועד, עריכת חופות והדרכת כלות, פעילות עם חניכי "אקי"ם" ותנועות הנוער השונות, חלוקת מנות לנזקקים ופעילות ענפה עם עולים מאתיופיה וחבר העמים. נשמח לפניות של משפחות המעוניינות לבוא ולהכיר את הגרעין התארח וכן של בנות שירות לאומי המעוניינות לבוא תרום ולחזק את העיר (נותרו מס' תקנים). ניתן ליצור קשר עם שירן בטלפון 0505-633541
הרב אופיר קריספיל רב הגרעין התורני נצרת עילית, מרבני "צהר"
