רבים הם המחבבים את הלימוד במשניות "מסכת אבות", והקהילות הרבות שהפכו את הלימוד בהן בשבתות הקיץ לאחר מנחה לשיעור של ממש יעידו על כך. העומק ומוסר החיים שב"פרקי אבות" הולידו במהלך הדורות והשנים גם פירושים וביאורים רבים.
ספרו של הרב עמוס שושן, "מעשה אבות", מצטרף לשורה ארוכה ומכובדת של פירושים שנכתבו על המסכת, כשהחידוש העיקרי שהוא מציע הוא הרחבה על הקשר שבין תולדותיהם של החכמים שאמרותיהם מופיעים במסכת לבין תורתם כפי שהיא באה לידי ביטוי במשניות.
כאן יהיה המקום לגילוי הנאות כי את הרב עמוס שושן הכרתי לראשונה כשהגעתי ללמוד בישיבת ההסדר בגולן לפני יותר מ-15 שנה. באותם ימים הוא עוד היה אברך מבוגר וחשוב בישיבה, וכמה שנים מאוחר יותר התמנה למשרתו הנוכחית כרב ישובי רכס פוריה. במקביל למשרתו הציבורית עוסק הרב שושן גם בעבודה תורנית ענפה שבאה לידי ביטוי בספרים הרבים שהוציא לאור בנושאים שונים בשנים האחרונות.
ההקשרים שאותם עושה הרב שושן בספרו בין דמותו של החכם שדבריו מובאים במשנה לבין תוכן האמירה עצמה, מספקים כר נרחב למחשבה ולהתבוננות. סגנון הדברים הוא פשוט ובהיר, ועשיר בסיפורים ומובאות מספרות חז"ל והאגדה שמהם לומדים על דמותו של החכם וקורותיו. בשבת האחרונה שבה קראנו את פרק ג' ב"אבות", עשיתי שימוש בדברים גם ליד שולחן הסעודה השלישית. סיפרתי לילדים מתוך הספר סיפור על קורותיו של ר' חנינא בן חכינאי שעזב את אישתו ל-12 שנה מיד לאחר חתונתם בכדי ללמוד תורה, וסופו שלא זכר את הדרך לביתו ולא זיהה את בתו שאותה לא ראה מעולם. ניסינו לרדת יחד להבנת דבריו במשנה ה': "הנעור בלילה והמלך בדרך יחידי והמפנה ליבו לבטלה, הרי זה מתחייב בנפשו". סביב השולחן התפתח דיון מעניין ולצידו ויכוח ערכי (ומעניין לא פחות) בשאלה האם יש מקום למציאות שבה רעייה או משפחה ישלמו מחיר כבד של בדידות בשל רצונו של הבעל והאבא להתפתח (לא משנה באיזה תחום). הדיון הוביל להכרה כי לעיתים אנו מקבלים בהבנה הקרבה דומה כשהיא באה לצורך לימודים שאינם תורניים (כבר שמענו על לא מעט משפחות שאפילו עוזבות את הארץ למספר שנים בגלל התמחות של אבי או אם המשפחה). לימוד תורה, לעומת זאת, נתפס עדיין בגדר מותרות או כמשהו "לא מועיל". כך יצא שהדיבור הפתוח והלכאורה מנותק מתוכן המשנה, הביא את המסובים למחוזות שספק גדול אם היינו באים אליהם מתוך דבר-תורה סטנדרטי.
לטעמי הדיון, כמו גם ההתבוננות האישית שבין ההיסטוריוגרפיה של התנא ששונה את הדברים לבין תורתו בפועל, "משדרגים" את פרקי האבות והופכים אותם לאישיים ורלוונטיים מתמיד. ייתכן וזו הדוגמא האישית, ייתכן וזוהי ההשלכה שהלומד עושה כלפי עצמו. כך או אחרת: אין ספק כי "מעשה אבות" מציע חוויה שונה ולא מוכרת, שניתן למקם אותה בגבול שבין מה שכינו חז"ל "לקרוא" בפרקי אבות ללימוד ממש.
"מעשה אבות", הוצאת המחבר, 448 עמ' להשיג בטלפון: 04-6762235
איתמר מור, עורך עלון "השבת"