כמו רבים אחרים, גם אני מקבל למייל כמויות לא נתפסות של "דואר זבל" העוסק בפרסומי מכירות שונים. אין ספק שאתרי המכירות השונים מתחרים בינהם לא רק על הלקוחות אלא גם ביצירתיות שמתבטאת במודעות שתכליתן לגורם לכולנו לפתוח את הכיס והארנק.
באחד מהימים האחרונים משכה את תשומת ליבי אחת מהפרסומות הללו. הפרסומת המדוברת זעקה באותיות של קידוש לבנה שנכתבו על רקע אדום בולט את המילים: "הפיתרון המושלם לחדרי הילדים". ילדים, הם כידוע, עניין ריג שלכל הורה, והרי מי מאיתנו לא מחפש להיטיב עם ילדיו. מי מאיתנו לא משקיע מפעם לפעם מחשבה, זמן (ועל כסף עוד לא דברנו) בחינוך הילדים ובשיפור ההתנהגות? הפרסומת "קנתה" אותי, וכל מצאתי את עצמי "מקליק" חיש מהר על הבאנר שהבהיר לי כי "הפתרון המושלם", הוא מסך LCD ענק שיכול לשמש גם כמסך מחשב וגם כמסך טלווזיה "והכל במחיר מבצע מדהים של…".
לרגע אחד עוד עצרתי וניסיתי להבין מהי בדיוק הבעיה שאותה המוצר הנ"ל פותר בצורה מושלמת. ברגע הבא כבר עברתי למחשבות יותר עמוקות. איזה אפקט חינוכי ילדי יקבלו לאחר רכישת המסך היוקרתי ? מהו המסר החינוכי שמועבר בכך לילדים, כאשר במקום ספריה, תמונות או יצירות מהגישה האחרונה בחוג לקרמיקה, תעטר את קיר חדרם מפלצת אלקטרונית בגודל 32 אינצ' ?
מחקרים עדכניים מצביעים על חסכים גדלים והולכים שלנו ההורים בקשר עם ילדינו. עזבו שכבר התרגלנו לכנות זאת "שעות איכות". מה שבאמת צריך להדאיג הוא הנתון האחרון שמדבר על כך שבמשפחה ממוצעת ישנם כיום לא יותר מ 7-15 דקות של "זמן איכות" בין הורים וילדים ביממה! הורים רבים מעדיפים את הטלווזיה והמחשב כחברה לילדם מלהשקיע בו פנים מול פנים. אין ספק שהמסכים מספקים את הפיתרון הזול, הזמין והקל ביותר. חבילות ערוצים, מכשירים משוכללים ושאר מני מרעין בישין רק הולכים ומשכללים את חווית הביביסיטינג האלקטרונית למושכת עוד יותר.
את הנזקים כולנו רואים בצורה ממשית. ריחוק, חוסר יכולת ליצור קשר אינטמי עם הילדים, אלימות, נשירה ובמקרי קיצון גם סמים , התמכרויות , חבורות רחוב ועוד. כל אלו תוצאות ברורות של הזנחה ובעיקר מחסור בחום וטיפוח. מודלי החיקוי של היום כבר אינם הורים או מחנכים, אלא הדמויות מהפלסמה. כסף קל, כוכבים נולדים, השורדים למינהם. זהו ה"ריאליטי" וזוהי המציאות. יש להודות כי לרוב ה"גיבורים" הללו נמצאים עם ילדינו יותר זמן מאיתנו- ההורים.
בנקודה זו ניתן להתחיל להתווכח בשאלה "טלווזיה בבית, כן או לא?", אולם אפשר גם להכיר במציאות הרווחת שבה ברוב הבתים הטלוויזה נוכח. הבעיה היא שבעוד שבעבר ייחדו למכשיר הזה רק פינה אחת, או חדר ספציפי בבית, כיום ניתן למצוא סניף שלו בכל זווית אפשרית. בעוד שבעבר הייתה גם צפייה משפחתית כשהורים היתה יכולה להיות ביקורת על התכנים, היום המציאות היא אחרת לגמרי והיא טופחת על פנינו. ה"פתרונות המושלמים" לחדרי הילדים, רק מפרידים את המפחה עוד יותר. מפוררים אותה, מגבירים את שעות הצפייה ונוטלים מההורים כל יכולת לבקר את התכנים הנצפים. הבדידות עולה וגואה והנזקים רק הולכים ומחמירים.
הפיתרון המושלם לחדרי הילדים אינו עולה כסף. אף אתר מכירות לא ישווק לכם אותו, כי הוא מגיע מכיוון אחר לגמרי. הפתרון הוא אתם – ההורים! במקום טלווזיות הכינסו אתם בעצמכם אל חדרי הילדים. שוחחו איתם, ספרו להם סיפורים, שחקו עמם, למדו אתם, סייעו להם בשיעורי הבית, אפילו סתם שבו לידם. הפכו את "זמן האיכות" למרכז היום והבית, במקום את הטלוויזיה. אם נעשה רק זאת, אין ספק שנמצא את עצמנו מחכים ל"זמן האיכות" בכליון עיניים.
את הטלווזיות באו נשאיר ב"פינות המשפחה". את חדרי הילדים נמלא בתוכן.
הרב חגי גרוס הוא מנהל תיכון "הצבי"- דתי מקיף נתיבות, ומרבני 'צהר'
