להלן תרגום של שאלה שהתקבלה השבוע בדוא"ל במוקד המידע של מרכז "שורשים" של ארגון רבני צהר:
"שלום, אבקש לדעת האם אתיאיסט יכול לעבור גיור? חשוב לציין כי האיש יהודי מצד אביו, מתכוון לשמור שבת, ללמוד תורה, לכבד את המסורת וההיסטוריה של עם ישראל, וכן להיות אדם ישר ונציג ראוי של העם היהודי?"
בבואנו לדון בשאלה כגון זו, ראוי לציין כי מטרתנו אינה לתת תשובה מהירה ופשטנית, (למרות שברור לחלוטין מהי עמדת ההלכה בנושא), אלא ראשית לבחון את נקודת המוצא הנפשית של שואל השאלה. סביר להניח כי מדובר באדם צעיר שכבר מצא את מקומו בחברה הישראלית, אולם עדיין איננו חש לגמרי שייך .
כל מי שעוסק בפן הרוחני והחינוכי של קליטת העלייה ממדינות חבר העמים ומכיר את השפה ורחשי הלב, יודע שאחד האתגרים הגדולים הקשורים לציבור זה היא השבת הגזילה שנגזלה מהם באכזריות ע"י השלטון הרודני קומוניסטי , והיא – חיי קהילה יהודיים המתוקנים. אוצר בלום זה של חכמה, אורח חיים, תרבות ורוח, השתמר בכל גלויות ישראל, חוץ מיהדות ברה"מ שעצם הישרדותה היא נס גלוי.
תפיסה זו, של חזרה לחיק הקהל, עומדת גם ביסוד קבלת התורה כממלכת כהנים וגוי קדוש. רק בציבור, "כאיש אחד בלב אחד", מתקיים מושג הברית עם הבורא במלואו. חסרון חיי הקהילה בבריה"מ לא התבטא בתנאי המחיה הגרועים כמו בנטילת החופש מהיהודים לבחור, לבנות וליצור את דמותם על כל מרכיביה. ניטלה מהם החירות לומר "נעשה ונשמע".
מכאן יובן מדוע קבע הרמב"ם בהלכותיו כי הצעד הראשון והמשמעותי ביותר בתהליך הגיור הוא גילוי הרצון החופשי והעמוק של הגר להיכנס לברית. הרצון הפנימי- הכרתי הוא הבסיס, כשקיום המצוות והמסורות חייב לבוא כתוצאה מהכרה אישית זו. זוהי, ככל הנראה, גם התשובה הראויה לשאלה שהובאה לעיל.
נדמה כי אין לך דרך נכונה ורצויה יותר בענייני הגיור בימינו אלה, מתפיסתו של הרמב"ם. שאיפתם המתמדת של גרי הצדק להשתלב בחיי קהילה יהודיים, הם הבסיס לכל. הצירוף של גר לעם ישראל מתחיל בהענקת האפשרות ליצור ולחיות כיהודי בתוך עמו.
הנסיון מלמד, כי גם בארץ וגם בעולם היהודי הצליחו משפחות גרים להשתלב בצורה מלאה בעם ישראל. לעתים אף יצאו מהם תלמידי חכמים והוגי דעות גדולים. אולם כל זה רק כאשר הם צמחו בתוך חיי קהילה בריאים ובעלי משמעות יהודית עמוקה.
בעת הזו, כאשר סוגיה מורכבת זו עולה שוב על סדר יומינו, חשוב לזכור כי רוב העולים עדיין נמצאים בתהליך ההתחברות לשורשים ובחיפוש אחר פניה היהודיים של קהילתם המתחדשת. אנשים אלו לא ימצאו בית אלא במקום של משמעות ומימוש עצמי יהודי.מכאן שעל כל ציבור בעל מודעות קהילתית מוטלת החובה והזכות לפנות אל אתגר זה, מתוך דאגה לעתידנו המשותף שכן אין דרך אחרת.
הרב שמעון הר-שלום הוא מנכ"ל מרכז "שורשים"- מרכז סיוע לבירור יהדות לעולים מיסודו של ארגון רבני צהר.
