שאלה:
אנו עומדים להתחתן בע"ה, ובמהלך חיפוש האולם לחתונה נתקלנו בשתי אפשרויות מבחינת הכשרות: כשרות רגילה או כשרות של הבד"ץ. בכשרות הבד"ץ מחיר המנה הרבה יותר יקר מאחר ונאמר לי כי המוצרים וההשגחה יקרים יותר וכן נדרשת הכשרה של כל הכלים.
אנחנו מתכננים להקים בית תורני. אני לומד בישיבת הסדר וארוסתי במכללה לבנות, ואנו מתלבטים מאד באיזו כשרות לבחור, ועד כמה יש הבדל בין שתי האלטרנטיבות?
תשובה:
רבנויות מסוימות אכן מחלקות את רמת הכשרות של האולמות וגני האירועים שבתחומם לשתי דרגות: כשרות רגילה וכשרות מהודרת. חלוקה זו נכונה וראויה והלוואי והייתה קיימת בכל מערכת הכשרות הציבורית (של הרבנות) בארץ. יחד עם זאת, במקומות רבים אמות המידה לכשרות למהדרין שונה מאמות המידה המקובלות בציבור הדתי לאומי, שעליהם כבר כתבתי רבות בעבר ושנקבעו ע"י גדולי התורה של הציבור שעליו אתה נמנה. על כל פנים, נפרט מעט יותר:
א. יוקר המוצרים בכשרות המהודרת- כפי שנאמר לך, בכשרות למהדרין עושים שימוש רק במוצרים שהם בהשגחת הבד"ץ (כשלכל רבנות יש הבדצי"ם שלה שעליהם היא סומכת), והכוונה היא אפילו למלח ולתבלינים והמים המינרלים שמוגשים לשולחן, וכלה בעופות ובבשר. אלו אמות מידה מיותרות לחלוטין (כפי שכבר פרסמתי בעבר) ומייקרות את המזון שלא לצורך.
ב. ההשגחה יקרה יותר- בכשרות למהדרין יש "משגיח צמוד" מתחילת העבודה ועד לסיום האירוע.
דבר זה אינו מדויק (מאחר וגם למשגיח צמוד יש יציאות קבועות להפסקה או תפילה ), וגם משום שלרוב נוכחותו של המשגיח לכל אורך התהליך איננה נדרשת. מספיק שהמשגיח נמצא עד לסיום תהליך הבישול לקראת האירוע בכדי להבטיח כי כל המזון הוא כשר למהדרין, לפי דרישת הלקוח, ושהנוכרים העובדים במטבח לא ידליקו את האש (לשיטת הרמ"א ומנהג האשכנזים) או שלא יבשלו את האוכל (לשיטת הבית יוסף ומנהג הספרדים). (ע"פ שו"ע יו"ד קיג ו)
באירועים בהם תהליך הבישול נמשך גם בזמן האירוע הרי שיש צורך במשגיח גם במהלך האירוע גם כשמדובר בכשרות רגילה.
הכשרת הכלים- הדרישה להכשיר את הכלים לקראת "כשרות למהדרין" איננה נכונה מבחינה הלכתית ואינה נובעת מצורך הלכתי אלא מסיבות של "פוליטיקה הלכתית". כל מי שחושב שמזון בכשרות רגילה של הרבנות הוא מזון כשר (כך לפחות חושבים הרבנים של הציבור הדתי-לאומי וכל מי שעוסק בכשרות ללא פוליטיקה), הרי שגם כשהוא רוצה להחמיר ולהדר בכשרות אינו נדרש להכשיר את הכלים בהם השתמשו בכשרות רגילה שהרי לא מדובר בטריפות. ( ע"פ שו"ע יו"ד סד ט וש"ך שם)
מכאן שבצם הדרישה להכשיר את הכלים יש הוצאת לעז על הרבנים נותני הכשרות ועל מערכת הכשרות בישראל, שזו עבירה חמורה כשלעצמה, ובוודאי שאיננה הידור מצווה.
אמות מידה לכשרות למהדרין באירועים.
המעוניינים בכשרות למהדרין באירועים צריכים להקפיד על הפריטים הבאים:
עופות: שיגיעו רק מהמשחטות עליהם המלצנו בפינותיו הקודמות: הנגב, עוז (קור, חפר), הגליל וטוב.
בשר: חלק (מיובא מחו"ל) באישור הרבנות הראשית לישראל.
ירקות עליים: מתוצרת ללא חרקים לפי רשימה מאושרת מהרבנות הראשית.
בישול נוכרי: הדלקת האש, הנחת התבשיל על האש יהיו ע"י יהודים בלבד, וזאת כדי להתאים גם לאורחים של האירוע הנוהגים כשיטת הבית יוסף (ספרדים).
לרוב אפשר לתאם את כל הנ"ל עם מנהלי האולמות ועם משגיח הכשרות במקום (ברוב המקרים הדבר לא מייקר את המנה, מלבד הירקות ללא חרקים), או לחילופין להביא מפקח באופן פרטי שישגיח על כל הנ"ל ללא צורך במיומנות מיוחדת, מאחר ויהיה עליו לבדוק רק את האריזות של המוצרים ואת נושא בישול הנוכרים.
נשמח לעמוד לשרותכם ולסייע בנושא זה או בכל נושא בטלפון 052-2391763 או בדוא"ל Mbiegel53@gmai.com
הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
