לפני שנה הקימה צהר את מיזם הקהילות שמטרתו להכשיר רבנים להיות דמויות משמעותיות בקרב הציבור הדתי ושאינו כזה. הרב רונן נויברט מחפש את אלו שרוצים להיות המנהיגים של הדור הבא בקהילות החדשות שקמות בכל רחבי הארץ.
ספר במדבר מגולל לפנינו חטאים ונפילות נוראיות של העם, החל מחטא המתאוננים והמתאווים שבהם קיפחו רבים את חייהם; חטא המרגלים הגורם לכל העם להתעכב ארבעים שנה במדבר; חטא קורח ועדתו; נפילת בני ישראל עם בנות מדיין ובעל פעור ועוד ועוד. בכל החטאים הללו נפלו חללים עשרות אלפים מעם ישראל. אף ראשי האומה – משה, אהרון ומרים, נופלים בחטאים שונים: בפרשת מי מריבה ולשון הרע.
לכאורה ניתן לחלק חלוקה מהותית בין החטאים הללו. בעוד שהחטאים בהם נופל העם מבטאים נפילות איומות של שיא שפל המדרגה בתאוות בשרים, גילוי עריות ועבודה זרה, הרי שהחטאים של המרגלים, משה, אהרון ומרים וכן קרח ועדתו הם חטאים שמבטאים פגיעה בצד הרוחני. המרגלים חטאו כי רצו להישאר במציאות הרוחנית העליונה של המדבר ועל כן סרבו להיכנס לארץ. קורח ועדתו טענו טענות של גדלות שהרי "כל העדה כולם קדושים". גם משה במי מריבה מבקש לקדש את שמו של הקב"ה ולא ההיפך. מדוע אם כן נמנה את החטאים כולם בבת אחת?
אחת הדרכים להסביר את צירופם של החטאים זה בזה, היא ההתנתקות של מנהיגי העדה מן העדה. הטיפוס שלהם במעלה ההר במנותק מהעם, יוצר מציאות שבה ההנהגה הרוחנית הופכת ללא רלוונטית. במציאות שכזאת אין פלא שהעם נופל מטה מטה. המנהיגים הרוחניים מחפשים את הקדושה ושואפים לחזור למעמד הר סיני. זוהי אולי שאיפה מרוממת, אולם הם שוכחים את עיקר האידיאל שבו הקדושה יורדת ארצה. הדבר נרמז גם בדברי הקב"ה למשה בהר סיני: "הַגְבֵּל אֶת הָהָר – וְקִדַּשְׁתּוֹ". היכולת להתקדש מותנית בהגבלה של הקדושה, כך שלא נטפס יותר מדי למעלה. יש לעלות, אך בו בזמן להישאר מחוברים לקרקע בבחינת "לך רד ועלית".
שיא הנפילה של ספר במדבר הוא חטאו של משה שמתקשה להתחבר אל העם בפרשת מי מריבה ומתייחס אליהם בזלזול: "שמעו נא המורים". הרב חרל"פ בספרו "מי מרום" מתמצת את חטאו של משה בניואנס: ההבדל שבין 'קהל' ו'עדה'. הקב"ה מצווה את משה רבנו "קח את המטה והקהל את העדה". משה ואהרון מבצעים בפועל דבר שונה במקצת: "ויקהילו משה ואהרן את הקהל". "קהל" הינו אוסף מקרי של פרטים. "עדה", לעומת זאת, היא קיבוץ של אותם פרטים תחת חזון משותף. התאספות תחת "עדות" המוליכה את העדה אל "יעד" מוגדר. מאחר שמצד חיצוניותם של ישראל לא היה ניכר בהם שהם בחינת 'עדה', ואילו משה ואהרן הכירו בהם רק את בחינת ה'קהל', הם נופלים וחוטאים (הרב חרל"פ שם).
דבר דומה קרה לפני ששים ואחת שנה כשקמה מדינת ישראל. גם כאן היה חזון לבנות מחדש את מחנה ישראל, וזאת לאחר אלפיים שנות גלות. הקמנו בית יהודי משותף לשבטים השונים, לעדות ולמפלגות השונות. בנינו צבא ומשטרה, מערכות פוליטיות וממסד רבני. אולם המציאות של השנים האחרונות מלמדת על תהליך משברי, דומה לזה שעבר על דור המדבר. המשבר החברתי ההולך ומתעצם, ההתנתקות, הזהות הלא ברורה, איבוד האמון במנהיגות ותחושת אבדן הדרך יוצרו כולם בלבול איום ותחושה עמוקה של נתק בין שכבת ההנהגה לעם. אלו הולידו תופעות קשות אליהן אנו עדים חדשות לבקרים. ממש כמו חטאי העם במדבר. נראה כי היום, עוד יותר מתמיד, עלינו לבנות מחדש את הקהילות ואת המנהיגות הרבנית-קהילתית על מנת "להקהיל את העדה" מחדש.
ארגון רבני צהר יצא לפני כשנה במיזם שמטרתו "להחזיר עטרה ליושנה" ולהשיב את המנהיגות הרבנית למקום הראוי לה בתוך הקהילה. המבנה הפוליטי של דת ומדינה, בצירוף סיבות נוספות, גרמו לכך שמושג הקהילה בכלל ומוסד רבנות הקהילה בפרט התמוסס ואבד. בניגוד גמור למתרחש בקהילות היהודיות בחו"ל, בהן משמש הרב כציר מרכזי בהנהגת הקהילה ובהעצמת חבריה, בארץ הצטמצם תפקידו של הרב להעברת שיעורים ופסיקת הלכות. עובדה זו יצרה חלל ברבים מערי ישראל הנעדרות הנהגה רוחנית ציונית-דתית התואמת את אופיין וכן את צרכיה הרוחניים של האוכלוסיה.
בכדי לענות על צרכים אלו מכשירה צהר רבנים צעירים כרבני קהילות. הרבנים המשתתפים בתוכנית רואים ברבנות הקהילה שליחות עליונה וראשונה במעלה ולא מקצוע צדדי גרידא. צהר משדכת רבנים לקהילות המעוניינות להצטרף למיזם, ומעצימה את הרבנים והקהילות בתמיכה רוחנית ופיננסית, תוך מתן כלים ושיתוף ברעיונות ותכנים. תפקיד הרבנים מכוון קודם כל כלפי הקהילה בה הם מכהנים. הרבנים פועלים לגבש, לחזק ולהצעיד את הקהילה סביב חזון רוחני וחברתי משותף. הרבנים פועלים להפיכת הקהילה למוקד פעילות מרכזי, להעצמת הקהילה ברמה הרוחנית, החינוכית והערכית תוך כדי פעילות משמעותית ורציפה למבוגרים כמו גם לנוער ולצעירים. במקביל פועלים הרבנים השותפים במיזם הקהילות, להרחבת ההשפעה הקהילתית, אל מחוץ לגבולות בית הכנסת ולפתוח את שערי בית הכנסת ואת לבבות החברים לאורחים מבחוץ. רבני המיזם פועלים יחד עם הקהילות לפתוח את השערים ואת הלב לציבור הכללי המחפש מענה רוחני במסגרות שונות כמו עריכת בר מצוות לילדים שאינם-דתיים. בר מצוות אלו כוללות מפגשים אישיים ומקדימים, ביקורים בבתי ספר ובגני ילדים ממלכתיים (לא דתיים) סביב מעגל השנה, פעילות שנתית למתגייסים לצה"ל, ביקור אבלים בסביבת פעילותו של הרב בקרב הציבור שאינו דתי, קיום מניינים משותפים לדתיים וחילוניים סביב החגים וכן קריאת מגילה משותפת. הרב הוא זה שנמצא בלב פעילות זו, כשתהליך מתמשך זה עתיד להפוך אותו לדמות רלוונטית גם לציבור הכללי.
החל מחודש אלול תשס"ח, תומכת צוהר בכ-15 קהילות שונות ברחבי הארץ. שאיפתנו הינה להפעיל כ-40 קהילות חדשות במודל הנ"ל בכל שנה ושנה במהלך עשר השנים הקרובות וזאת במטרה להגיע לכ-400 קהילות בסופו של תהליך.
קהילות המעוניינות להצטרף למיזם או לקבל פרטים נוספים, מוזמנות ליצור קשר עם משרדנו tehila@tzohar.org.il
הרב רונן נויבירט הוא ממנהלי מיזם הקהילות של ארגון רבני 'צהר'
