רבני צהר פועלים זה שנים לטיפוח הזהות היהודית של מדינת ישראל, מתוך הידברות וחיפוש אחר מרכיבי זהות משותפים בחברה הישראלית. אחרי למעלה מ15 שנות פעילות מוצלחת בתחומים שונים, בחרה צהר להשלים את המהלך ולפנות למקום בו מתעצבת המדיניות הציבורית במדינת ישראל – כנסת ישראל.
בשנה האחרונה הקימה צהר את צהר לחקיקה, שנפלה בחלקי הזכות לעמוד בראשו, במטרה להשפיע על צביון המדינה וזהותה היהודית בבית המחוקקים.
לאחר הצבת מטרה כזו עולה כמובן התמיהה: מה באנו לחדש? שהרי, חברי כנסת מסיעות שונות חוקקו כבר לפני שנים חוקים יהודיים רבים שעיצבו את רשות הרבים שלנו. ומאידך, בשני העשורים האחרונים כמעט ואין רואים חקיקה דתית חדשה, ולא בכדי. החברה הישראלית פתוחה להבעת גוון יהודי בחייה, אך לא לכפיה. האם בכוונתנו לנסות ולחדש את ימי החקיקה הדתית?
חזונו של המיזם פונה לכיוון אחר. במאמר זה אבקש לנסח את המטרות מחדש.
עמותת צהר חרטה על דגלה קידום חקיקה יהודית. מהי חקיקה יהודית?
האם יהדותה של המדינה מסתיימת בשבת, נישואין, חזיר וחמץ? חוקים אלו חשובים מאד, אך החקיקה במדינת ישראל יכולה וצריכה לבטא מרחב גדול בהרבה של ערכים ותכנים יהודיים.
חקיקה יהודית היא חקיקה הבאה מתוך עולם שלם של יהדות, ומבטאת עקרונות צדק, מוסר וחסד. היא מקדמת ערכים מתחום החברה, המשפחה, זכויות, כבוד האדם, חינוך, איכות הסביבה ואתיקה מתוך עולם ערכים יהודי, כפי שהם באים לידי ביטוי במסורת ישראל.
האין זו חובתה של מדינה יהודית שהאתיקה התקשורתית תיבּחן ותבטא כראוי את ערכו של כבוד האדם, והזהירות מפגיעה בשמו הטוב, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בהלכות לשון הרע ורכילות? האם יתכן שבמדינה יהודית מוגבלים ונזקקים אינם זוכים לקבל זכויות שהם זכאים להם בדין, בשל כשלים בירוקרטים? "אַל תִּמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו בִּהְיוֹת לְאֵל ידיך?? יָדְךָ לַעֲשׂוֹת" (משלי ג, כז). היש לך השבת אבדה גדולה מזו? האם יתכן שבעת שהמחוקק הישראלי עסוק בנושאים אתיים מובהקים קולה של תורה אינו נשמע? כיצד בא לידי ביטוי ערכה של המשפחה בישראל, בחוקי מדינת היהודים?
בצהר לחקיקה, אנו מציגים לחברי הכנסת מבט יהודי לשאלות אלו ורבות אחרות. אנו מציעים הצעות חוק המקדמות ערכים יהודיים, מיעצים למקבלי החלטות באמצעות הצגת ה'מבט היהודי' על התחומים אותם הם מעוניינים לקדם, ומסייעים להם לגבש את עמדתם, ולהכריע בדרך ראויה בהתנגשות בין ערכים שונים, או בין ערכים לבין מגבלות מציאותיות. בנוסף, אנו מעשירים את את השיח והשפה של הדיון הציבורי בכנסת במקורות יהודיים לנאומים ולדברי ההסבר של הצעות החוק, וכותבים ניירות עמדה בנושאים שעל סדר היום הציבורי. בהמשך מתוכננים כנסים משותפים עם חברי הכנסת כבמה לליבון נושאים שעל סדר היום.
כמי שמחוברים לציבורים מגוונים בחברה הישראלית, אנו שומעים במקומות רבים את קולו של הציבור הצמא לשמוע במה יוכל לבטא את יהדותו. הוא אינו מתכוון לחזור בתשובה, לפחות לא בשלב זה, ולהקפיד על "קלה כבחמורה", אולם הוא משתוקק לדעת כיצד תתבטא מורשתו, מורשת ישראל, בחייו. הוא גם מצפה מחברי הכנסת שבמישור הציבורי ימצאו את הדרך להביע את זהותה היהודית של המדינה ללא כפיה.
גם חברי הכנסת שותפים ורגישים לתנועה פנימית זו של החברה הישראלית. המיזם שאינו מפלגתי פונה לחברי כנסת מכל סיעות הבית, והתגובות החמות להן אנו זוכים מחברי הכנסת נותנות תקווה לשותפות אמת.
כחלק מפעולות המיזם תינתן במה בעלון צהר למבט יהודי לחקיקה בישראל. באמצעות פינה חדשה: 'צהר לחקיקה'. בפינה זו נאפשר לחברי כנסת ממפלגות שונות להציג לפני קוראי עלון צהר היבטים יהודיים בעבודתם. במאמריהם יספרו על הצעות חוק שהם מקדמים, המבטאות בעיני חברי הכנסת הכותבים ערכים יהודיים.
בתפילה לבורא עולם: "שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ".
הרב אוריאל גנזל, מנהל מיזם 'צהר לחקיקה'
