השבת הקרובה נקרא את פרשת נח. לאחר שלמדנו על השתלשלות האדם עד להולדת נח, נקרא על נח שסוף סוף הביא נחת לקב"ה – "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום… ונח מצא חן בעיניה'". התורה מתחילה את הסיפור על תולדות נח במילים האלה: "אלה, תולדת נח–נחַ איש צדיק תמים היה בדרתיו". לכאורה לפי פשט הפסוקים, ה' ברא את העולם ובני האדם השחיתו את הבריאה מלבד אותו נח שעשה נחת לה'. אבל חז"ל לא תמימי דעים על כך ורש"י מדייק מתוך הפסוקים: "בדרתיו – יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן אלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".
כלומר אם נח היה בדור אחר, למשל זה של אברהם, הוא היה צדיק יותר. אבל אני מבקש לנסות להבין את הסיפא של רש"י האומר "ויש הדורשים אותו לגנאי". כנראה אם נח היה נולד בדור אחר, הוא לא היה נחשב לכלום. לכאורה תמוהים דברי חז"ל אלה, וכי אדם המבקש לעשות לביתו בשלווה בלי להציק לסביבתו, נחשב למגונה? אולי נח לא היה נחשב לגדול הדור אבל למה הוא נדרש לגנאי?
כדי לנסות להשיב על השאלה, נדלג לסוף פרשת נח לפרשת "דור הפלגה". לכאורה לא ברור מה היה החטא של דור הפלגה. מדובר בקבוצה של אנשים שהחליטו לבנות מגדל שמגיע עד לשמיים: "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו אישׁ שפת רעהו". גם העונש שלהם לא מובן כלל: "ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ".
כל התהיות יוסברו היטב בסיפור קצר שחוויתי בחגיגות שמחת תורה האחרונות. אני מתגורר באשדוד ברובע שברובו הגדול עולים שהגיעו מברית המועצות לשעבר. השנה בצעד חריג הוחלט לקיים את ההקפות מחוץ לבית הכנסת כאשר כולם, גברים, נשים וטף מוציאים את כל הספרים מההיכל ובשירה וריקודים ועושים סיבוב ארוך ברחובות הרובע. לאור המחזה החריג בשכונה יש שביקשו להתעלם, יש שהביטו בהתרגשות מבעד לחלון או מהספסל שבגינה הציבוריות ויש שהעזו לרדת ולא הסתפקו בהצצה מבעד לחלון וביקשו לנשק את ספרי התורה. אין לי ספק שההקפות של השנה ישאירו חותם בתושבי הרובע ובעיקר במתפללי בית הכנסת.
אחרי הטרגדיה של דור המבול נצטוו נח ובני ביתו- "ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה". ובעצם מעשה דור הפלגה הוא ההפך מהציווי הזה. מפני שהם חששו "פן נפוץ על פני כל הארץ", הם חיפשו בקעה כדי לבנות במרכזה מגדל שחלילה אם מישהו יתרחק הוא יכול לחזור בחזרה. לכן כעת העונש שלהם ברור: ה' רצה לבלבל את שפתם ולהפיץ על פני כל הארץ.
זו גם הסיבה לכך שחז"ל דרשו את התנהגותו של נח לגנאי. נח היה צדיק רק לביתו אבל השליחות האלוקית היא לנסות להשפיע על אנשים רבים ועל מעגלים נוספים שאולי שונים מאיתנו.
הבשורה האמיתית לתיקון העולם תגיע בפרשת השבוע הבאה עם הולדת אברהם. אותו אברהם שכונה אב המון גוים הוא גם אברהם שבנה אוהל בעל ארבע כניסות שכל הרוצה להיכנס מוזמן פנימה לנוח במאור פנים ולהקשיב בנחת לדבריו של אברהם.
האתגר הגדול של כל העם היושב בציון הוא לפוץ על פני כל הארץ באהבה רבה לכל אדם וכמים למים הפנים כן לב האדם לאדם.
האתגר לפנינו…
כותב המאמר: ערן כהן, סמנכ"ל ארגון רבני צהר
