מדיפאק צ'ופרה עד רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶענְסְק
פרשיות רבות בספר ויקרא עוסקות בנושאים של טהרה וקדושה. עבודת הכוהנים היא להקריב קרבנות לכפר על מי שחטא, ותפקידם לטהר את הזבה והיולדת ואת מי שנטמא בנגעי צרעת. לשיא מגיעים בעבודת יום הכיפורים המתוארת בפרשתנו בפסוק: "כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה' תִּטְהָרוּ" (ויקרא ט"ז,ל).
מונח הטהרה לכאורה זר לעולם המודרני בו אנו חיים. האם השאיפה לטהרה רלוונטית בכלל לחיים המודרניים? גם אם מוסכם על הכל כי אין לטהרה קשר כיום אלינו בכל הקשור למלאכת הקרבנות, עדיין נשאלת השאלה האם היא יכולה להיות משמעותית בתחומים אחרים כמו הדיבור או המחשבה?
אחד מחידושי המזרח הרחוק שהובאו למערב ב"עידן החדש" הוא "טיהור הלב" באמצעות המדיטציה. דיפאק צ'ופרה (Deepak Chopra), רופא פנימי ואנדוקרינולוג יליד הודו, מי שנחשב כיום לאחד הדוברים הראשיים של "הרוחניות החדשה" (ספריו של צ'ופרה נמכרו עד היום ביותר מ-10 מיליון עותקים – רבים מהם תורגמו גם לעברית), הצליח בשנים האחרונות לטשטש את הגבולות שבין הרפואה המערבית לתורות המזרח. בספרו "מסלול האהבה – חידוש כוחה של הרוח בחייך" (תל-אביב, 1998), מדגיש צ'ופרה את החשיבות ב"טיהור הלב" באמצעות מדיטציה. בין השאר הוא כותב: "אתה מאפשר לחומר מודחק לצאת ולהשתחרר – זהו טיהור. אתה מקשיב ללבך ללא שיפוט או מניפולציה – זוהי תשומת לב". צ'ופרה מתאר "טהרה" כמצב שבו האדם "חופשי מכל דבר שמעכיר" את הלב ו"בלי שום כוונת שיפוט ערכית". לפי צ'ופרה, טיהור הלב הוא זה שמאפשר לגלות את הלב כפי שהוא באמת כשקט, כשלווה. לשיטת צ'ופרה, "ככל שתתמיד בתרגול, תגלה שקל יותר להתייעץ בלבך ואף לחוש בפשטות שיש אהבה".
מאחר שרעיונות שכאלה משקפים תפישות רוחניות ודתיות יותר מאשר מדע רפואי, נשאלת השאלה האם ישנה אלטרנטיבה יהודית לתפיסה זו. אחד המקורות המפורסמים עליהם ניתן לדבר במסגרת זו הוא ספר "חובות הלבבות" לר' בחיי אבן פקודה. הספר שנחשב ליצירת מופת בפילוסופיה של המוסר היהודי מדגיש את חשיבות חובות הלבבות והכוונות הפנימיות. בשער השמיני בספר, שער "חשבון הנפש", עומד ר' בחיי על החיוב "לרוקן מחשבתו מכל מחשבות העולם וטרדותיו ולטהר לבו ומצפונו". המונח "מצפונו" בתרגום של אבן תיבון מהערבית (השפה המקורית בה נכתב הספר) פירושו מחשבות פנימיות הצפונות בנפש. ר' בחיי מחייב את האדם להרחיק "מלבו כל דאגות העולם" כדי למקד את המחשבה הטהורה במעשה המצווה בבחינת "מצוות צריכות כוונה".
הסבר דומה ניתן למצוא גם לר' בחיי ב"ר אשר שבספרו "כד הקמח" בערך "טהרת הלב" פירש את הפסוק לֵב טָהוֹר בְּרָא לִי אֱלֹהִים וְרוּחַ נָכוֹן חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי (תהילים נ"א, יב). ר' בחיי מבאר את הפסוק כבקשה ל"טהרת המחשבה" , וזאת כדי "שיתאצל עליו מאת הקב"ה שפע טהור וזך במחשבה טהורה" – כלומר יתחדש "רוּחַ נָכוֹן" בקרבו כתוצאה מהאצלת השפע.
מתי ואיך, אם כן, צריכים לטהר את הלב לפי המדיטציה היהודית? הרמח"ל בספרו "מסילת ישרים" מדבר בפרק ט"ז על "טיהור הלב" כחובה דתית: "כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין (דברי הימים א, כ"ח, ט)- כוונת הלב היא ההכנה למצווה ולעבודת ה'" (פרק י"ז, בדרכי קניית הטהרה). הרמח"ל מסביר כי כמו "שחסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם תפילתם ואחר כך מתפללים כדי שיכוונו לבם למקום" (ברכות ה, משנה א), כך חובה להכין את הלב לתפילה ולדחות את "המחשבות הזרות". זוהי דוגמא למדיטציה יהודית קלאסית – טיהור מחשבתי כדי לכוון את הלב.
כיצד עושים זאת הלכה לעשה? ובכן, בשלב ראשון יש למקד את תשומת הלב לעצם הבקשה לטיהור הלב. דוגמא מובהקת נמצאת בתפילתו של רבי אלימלך מליז'נסק: תְּהֵא מַחְשְׁבותֵֹינוּ זַכָּה צְלוּלָה וּבְרוּרָה וַחֲזָקָה בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב עִמָּנוּ … וּתְזַכֵּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם אֵל מָלֵא רַחֲמִים שֶׁנְּיַחֵד אֶת לְבָבֵנוּ וּמַחְשְׁבותֵֹינוּ וְדִבּוּרֵנוּ וּמַעֲשֵׂינוּ וְכָל תְּנוּעותֵֹינוּ וְהַרְגָּשׁותֵֹינוּ … שֶׁיְּהֵא הַכֹּל מְיֻחָד אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת פְּסוּל חָלִילָה וְטַהֵר לִבֵּנוּ ְקַדְּשֵׁנוּ וּזְרֹק עָלֵינוּ מַיִם טְהוֹרִים וְטַהֲרֵנוּ בְּאַהֲבָתְךָ וּבְחֶמְלָתְךָ." תפישה כזאת במסגרת ההכנה לתפילה היא טיהור המחשבות. כך גם מפרש ר' אלימלך בספרו "נועם אלימלך" בחלק שני (ק"ה,ע"ב) את מנהגם של חסידים הראשונים לשהות שעה אחת לפני התפילה: "כדי לזכך ולטהר את מחשבתם ולדבק עצמם בעולמות עליונים".
אין כאן מקום להאריך כיצד ליישם מדיטציה של "טיהור הלב", אולם אין ספק כי משאת הנפש ללב טהור המשוחרר מדאגות מיותרות ומכוון לכיוון הרצוי והמועיל, איננו אידיאל נעלם. גם המחקר המודרני בפסיכולוגיה של המדיטציה ובהבנת המוח מראה שישנן דרכים רבות לשפר את תפקוד הכוונת המחשבות וטיהורן.
בימינו קל לתת ללחצי היום-יום למלא את ליבנו בדאגות ולהביא על עצמנו את הנגע המודרני של מתח מיותר. הפתרון שמציעה המדיטציה היהודית בטיהור הלב עשוי לא רק להוביל לשחרור ממתח ולזיכוך מחשבתי, אלא גם להעשיר את איכות החיים במישור הרגשי והרוחני. או כפי שניסח זאת ר"י אלבו ב"ספר העיקרים": "הכל הולך אחר כוונת הלב".
הרב ד"ר נתן אופיר הוא מייסד מרכז "מאורות" להוראת המדיטציה היהודית לאור הנוירופסיכולוגיה. לפרטים נוספים: www.JewishMeditation.org.il
