" בשעה שישראל נאספין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ושומעין דברי אגדה מפי חכם ואחר-כך עונין 'אמן יהא שמיה רבא מברך' , באותה שעה הקב"ה שמח ומתעלה בעולמו ואומר למלאכי השרת: בואו וראו עם זו שיצרתי בעולמי, כמה הן משבחין אותי. באותה שעה מלבישין אותו הוד והדר, לכך נאמר ברב עם הדרת מלך" (מדרש משלי י"ד)
האגדה משכה מאז ומעולם לב כל אדם מישראל. היא משלבת מחשבה ורגש, יופי פיוטי ודברי מוסר. היא פותחת אשנב לקורות חייהם של גדולי האומה, וכך היא מציגה לא רק את המצוי אלא גם את הרצוי.האגדה מגביהה את האדם, מנחמת אותו בעת צרה, ומרוממת את רוחו בשעה של שיגרה.
"סמכוני באשישות- אלו ההלכות המאוששות; רפדוני בתפוחים, אלו האגדות שריחן וטעמן כתפוחים"
(מסכת סופרים פרק ט"ז)
בלימוד דברי אגדות חז"ל על התורה יש מלבד מצות עשה של לימוד תורה גם מצוה נוספת, כפי שדרשו חז"ל בספרי על הפסוק "ולדבקה בו": רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם? למוד הגדה, שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם ומידבק בדרכיו.
לימוד המדרש מפגיש את הלומד עם החלק האמוני של התורה שבעל פה, על פי מסורת חז"ל.
כשם שהגמרא היא לקט דברי חז"ל על המשנה, כך המדרש הוא לקט של דרשות חז"ל על פסוקי המקרא, שנאמרו על ידי חכמים שונים ונלקטו מבתי מדרשות שונים. הלימוד השיטתי של המדרש כולו הוא תורה שלמה הכוללת את דעותיהם השונות של חז"ל, בחינת "אלו ואלו דברי אלוקים חיים".
הרב אהרן איזנטל, רבה של קהילת חיספין בגולן, ר"מ בישיבת הגולן וחבר במועצת יש"ע, חושף בספרו "טל אמרתי",פרי שיעורים במדרש שניתנו לתושבי חיספין, את מורכבות מדרשי האגדה, והדבר מתבאר אף בכותרת המשנה של הספר – "עיונים במדרש האגדה שעניינם שאלות של אמונה, מוסר ומחשבה".
דרך העיונים מתבררים נושאים מרכזיים בפרשיות התורה, כפי שהובאו ע"י תנאים ואמוראים במדרשי אגדה. העיונים כוללים הן את הדרש והן את האגדה. בספר זה חושף בפנינו הרב איזנטל מה רצו חז"ל לומר לנו בדרשותיהם – להבין "פשט במדרש"; בירור מחלוקות והארת התכנים הבוקעים מתוכן המדרש; הדרך בה הדרשן קושר את תוכן דרשתו לפירוש המחודש של הכתוב. עיקר תשומת הלב מופנית אל ה"הגדה"- הרעיון , דברי ההגות שהדרשן ביקש להנחיל.
יעקב פוטרמן. הינו ספרן , מידען ועורך ספרים. להערות והארות yaacovpu@gmail.com
