מצה עשירה בפסח

לקראת הפסח משווקים ברשתות השיווק עוגיות "מצה עשירה" וכן מצות שעליהן הכיתוב "מצה עשירה". מהי מצה עשירה והאם היא מותרת לפסח ?

ידוע הכלל כי קמח מחמשת מיני דגן שהתערבב במים במשך למעלה מ 18 דקות, מבלי שלשו אותו, הרי הוא מחמיץ. לעומת זאת אם ערבבו קמח ב"מי פירות" הרי הוא אינו מחמיץ לעולם, וזאת גם אם הבצק טופח ועל פניו הוא נראה כאילו החמיץ. בצורה זאת אפשר לאפות מאפים רבים, ולמרות שיטפחו וטעמם וצורתם הוא בדיוק כמו מאפים של חמץ, הרי שהם אינם חמץ שהרי במקום מים לשו אותם במי פירות. ההגדרה של "מי פירות" לצורך מצה עשירה היא: יין, דבש, שמן, חלב, מיץ טבעי ויש המתירים גם ביצים (כל בו מח. שו"ע או"ח תסב ד), ויש האוסרים ביצים (שיטת רש"י, נחפה בכסף קטו עד ברכי יוסף ו).

אבל עליה וקוץ בה: אם ערבבו במי הפירות גם מים הרי שהמאפה מחמיץ במהירות עוד יותר גדולה מהרגיל (פסחים לה א, לו א. מ א. רמב"ם חמץ ומצה ה ב).

יוצא מכאן שקשה מאד להכין מצה עשירה, וזאת מכיוון שצריך להקפיד שמי הפירות יהיו טהורים ללא תוספת מים וכן שבכל תהליך הלישה וההתפחה של המאפה לא יתערבבו מים. זו הסיבה בגללה היו פוסקים שאסרו להכין מצה עשירה לפסח, וזאת מחשש שמא לא יהיו זהירים ובזמן הכנת המאפה יתערבבו מים בבצק והמאפה יחמיץ.

להלכה – פסק מחבר השו"ע שמותר להכין מצה עשירה בפסח וכך נהגו רבים מהספרדים. הרמ"א לעומת זאת פסק שאסור להכין מצה עשירה וכן נהגו האשכנזים וחלק מעדות המזרח (שו"ע או"ח תסב א-ד כף החיים מא).

 בימינו משווקת "מצה עשירה" בשתי צורות עיקריות. האחת היא עוגיות העשויות מקמח כשר לפסח ויין או מיץ ענבים. שם המותג של עוגיות אלו הוא "עוגיות יין" או "עוגיות מצה עשירה". הצורה השנייה היא במצות שהוכנו מקמת וביצים או מצות שהוכנו מקמח ויין והן "מצה עשירה" (כלומר אינן מכילות מים). כאמור לעיל מאפים אלו אסורות בפסח לאשכנזים ולחלק מהספרדים.

לגבי עוגיות המצה העשירה התעשייתית יש מהפוסקים שאסרו אותם בפסח גם לספרדים, וזאת מכמה סיבות: ראשית קשה להקפיד במערכת גדולה ותעשייתית על יובש מוחלט ממים. (הגר"מ אליהו שליט"א /הלכות והגדה לפסח עמ' 9). שנית לעוגיות אלו מוסיפים מלחים וחומרי התפחה (מלח ביקרבונט, אמוניום ביקרבונט או אמוניום גלוטמאט) וחומרים אלו במהלך התפרקותם משחררים מים לעיסה, ובמקרה שכזה הרי שהעיסה שמכילה מי פירות מחמיצה במהירות (בנין אב ד כד כה).

הסיבה השלישית היא שליין מוסיפים בימינו חומרים משמרים ומונעי חמצון וכן משפרי טעם נוזליים (כמו ביסולפיט שהיא גופרית דו חמצנית). וחומרים אלו דינם כמים שבתוספת היין הם מחמיצים את העיסה במהירות. יחד עם זאת, חומרים אלו מוספים ליין לפני התסיסה וגם לפני הביקבוק, ותוספת מים לפני תסיסת היין אינה מהוה בעיה הלכתית ואפשר להכין מיין שכזה מצה עשירה וזאת מכיוון שבכל יין מערבבים מים באחד משלבי הייצור שלו ובכל זאת התירו חכמים ללוש קמח ביין. הסיבה לכך היא שבתהליך התסיסה המים הופכים לחלק מהיין. במקרה והוסיפו מים ליין לאחר שתסס, הרי שהשימוש בו לצורך "מצה עשירה" תלוי במחלוקת הפוסקים.

דעת רוב הפוסקים היא שמותר להוסיף מים ליין לפני התסיסה, אבל לאחר שהיין תסס אם הוסיפו לו מים הרי שהיין נחשב כמי פירות המעורבים במים המחמיצים במהירות (משנה ברורה לשו"ע תסב ס"ק י. כף החיים שם ס"ק לא, בשם כנסת הגדולה, פרי חדש, מטה יהודה ועוד אחרונים). לפי דעה זו אין אפשרות לאפות מצה עשירה גם ביין שהוסיפו לו חומרים שכאלו.

יחד עם זאת, יש המתירים להשתמש גם ביין כזה וזאת משום שמדובר בכמות קטנה של מים שבטלה ליין ושאינה גורמת להחמצה. ואכן בימינו כמות החומרים המוספים היא מזערית (60 -120  – ppmחלקי מליון), ולכן לפי דעות אלו ניתן לאפות מצה עשירה גם מהיין המקובל בימינו (ביאור הלכה לשו"ע תסב ד בד"ה הואיל, כף החיים שם ס"ק לא. יחוה דעת א י).

ראוי לציין כי בשווקים ישנן עוגיות יין שלא מצוין עליהן במפורש שהן מצה עשירה וחבל מאד משום שכך יכולה להיווצר הטעיה של הציבור. הדרך לזיהוי עוגיות אלו היא ע"י בדיקת מרכיביהן. עוגיות מצה עשירה מכילות "קמח למצות" כלומר קמח כשר לפסח שממנו אופים מצות ולא מ"מקמח מצות" כלומר קמח שעשוי ממצה טחונה שאינו מחמיץ לעולם ומותר בפסח.

הרב משה ביגל הוא רבה של מיתר ומרבני 'צהר'