פרשתינו, פרשת עקב, מהווה המשך לנאומו של משה רבינו שהחל בפרשת דברים. נאום המסכם את קורות בני ישראל במדבר ומכין אותם לקראת כניסתם לארץ. בדבריו מתייחס משה לאחד המצבים אליהם עלול להיגרר ישראל, מצב של הצלחה כלכלית ושגשוג מחד, לצד שכחת האל מאידך. "פֶּן-תּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ, וּבְקָרְךָ וְצאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה-לָּךְ וְכל אֲשֶׁר-לְךָ יִרְבֶּה… וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת-הַחַיִל הַזֶּה! וְזָכַרְתָּ אֶת-ה' אֱלקיךָ כִּי הוּא הַנּתֵן לְךָ כּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל…" (פס' יז-יח).
לפי רוב המפרשים, אמירת "כוחי ועוצם ידי" פסולה מעיקרה! אל לו לאדם לייחס לעצמו ולכוחותיו את עשיית החיל, כאשר "חיל" מתפרש כעושר ונכסים. להיפך: על האדם להבין שהכל מעם ה'. על פי תפיסה זו, יש לקרא את הפסוק כך: אל תאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". ואם בכל זאת תאמר כן – אזי לכל הפחות תזכור מי נתן לך את הכוח לעשות חיל. (כך פירשו רב סעדיה גאון וכן האבן עזרא)
חריג בפירושו הוא הר"ן (רבינו ניסים גירונדי, ברצלונה, מאה ה-14) שבדרשותיו כותב כי עשיית החיל, העושר והנכסים, באים לו לאדם בהחלט בזכות כוחותיו ועוצם ידו. כך אומר הר"ן: "שאמת שיש באישים סגולות מיוחדות… כמו שיש אנשים מוכנים לקבל החכמה, אחרים מוכנים לשית עצות בנפשם לאסוף ולכנוס". במילים אחרות, אומר הר"ן כי הקב"ה חונן את האדם בכוחות וכישרונות שונים והוא מצפה שבזכותם הוא יצליח להגשים את שאיפותיו. הר"ן מדייק מלשון הפסוק מכך שלא נכתב כה' הוא ה"נותן לך חיל" אלא הוא ה"נותן לך את כח". כח הוא פוטנציאל שאותו יש להביא לידי מימוש.
על פי פירוש זה משמעותו של הפסוק היא: הפעל את הכוחות שה' העניק לך להשגת היעדים, ולכשתצליח, בהחלט ראוי ואף מתבקש שתאמר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה", כלומר: ניצלתי את הכישרונות שניתנו לי בצורה הטובה ביותר. יחד עם זאת, באותה הזדמנות זכור כי האלוקים הוא הנותן לך את ה"כוח לעשות חיל".
בדברים אלו טמון מסר חשוב לפיו מתפקידינו לזהות את הכישרונות אותם נתן לנו הקב"ה ולהביא אותם לידי ביטוי לטובת עצמנו ולטובת הכלל. תומאס אדיסון, איש ברוך כשרונות בפני עצמו אמר: "אם כל אחד מאיתנו היה מסתפק בלעשות את הדברים אותם אנו מסוגלים לעשות, היינו מופתעים מעצמנו".
אולם, נשאלת השאלה מהי מהות אותו ה"כוח" שהקב"ה נותן לנו? האם מדובר בכוח פיסי? האם בכישרון? האם מדובר במוטיבציה? המלבי"ם (פולין, המאה ה-19) מבאר כי "כוח" שנאמר בפסוק הוא "הכוח הפנימי שיש לך להשיג חיל בעוצם ידך. הוא כוח מושפע מלמעלה, שכל תנועה הנעשית למטה יש לה מניע ע"י כח עליון שהוא המשפיע ונותן בך חיות וכוח שתוכל להניע ידך ואבריך לעשות חיל."
עיון מדודק בתרגום הפסוק לארמית (ע"י אונקלוס) מעלה דרך השפעה נוספת של הקב"ה עלינו. מעבר לאנרגיות להפעיל את הגוף ואיבריו. בכל התורה המילה "כח" מתורגמת בארמית למילה שמשמעותה כוח פיזי. בפסוק שלנו ישנו פירוש כש"הוא הנותן לך כח" מתורגם ל"הוא הנותן לך עצה". במילים אחרות, ה"כוח" הוא ה"דרייב", הדחיפה לכיוון מסוים שמאפשרת לנו לבחור החלטות מוצלחות. זוהי אותה אינטואיציה שמוכיחה את עצמה. לא תמיד ניתן להסביר איך ה"כוח" הזה עובד, אולם הוא זה שללא ספק מהווה את ההבדל בין הצלחה לכישלון.
אלברט אינשטיין, ש"עשה חיל" בתחום המדע אמר כי "לכל חוקר נחוצה הרגשה דתית מקורית…שבה הוא מרגיש כילד אשר מודרך על ידי מישהו מבוגר." ברגע הנכון ה' נותן לנו את העצה הנכונה, מחזיק את ידינו ומוביל אותנו לדרך הנכונה. עשו חיל! בעזרת ה'.
משה זלצברג הוא מנכ"ל חברת "קיידנס" ישראל
