פרק ב'

אנשים רבים הנותרים ללא בן זוג, אם כתוצאה מגירושין ואם כתוצאה מהתאלמנות, בוחרים להתחתן שוב. נישואין שניים, עבור אותם אנשים, היא האפשרות למצוא שוב חיות ושמחה כ"משפחה נורמאלית". הזוגיות חדשה מאפשרת שוב להתחלק ברגעים המיוחדים, בהצלחות הקטנות וגם בכישלונות אותם אנו לא חופשים בפני אחרים. הנישואין מקנים גם שיוך חברתי. שוב ניתן שוב ללכת לבר מצוות ולחתונות ולשבת בשולחן עם זוגות אחרים ולא להיות מודח לשולחן של "שונות" ועוד דוגמאות.

יחד עם זאת, נישואין שניים מציבים אתגרים רבים לא רק לבני הזוג אלא גם לילדיהם ואף להוריהם. הצלחתם של נישואין שניים תלויה לא רק ברצון הטוב שלשני בניהזוג כי אם גם ביכולתם לנווט את שלל השינויים המתחייבים ממיזוגן של שתי משפחות כל אחת עם התרבות שלה, הנורמות שלה והבעיות שלה.

אם היכולת לוויתור ופשרה היא חשובה מאין כמוה בסבב הראשון של הנישואין, הרי שנכחותם חשובה שבעתיים בסיבוב השני במיוחד כשמדובר באנשים מבוגרים המגיעים מתפיסות עולם מאד מגובשות. מדובר באתגר לא פשוט, בעיקר כשאחד מבני הזוג מגיע לנישואין ממערכת זוגית שהסתיימה במפח נפש ובגירושין. החשש מאכזבה עלול להקשות על ההתמסרות לנישואין החדשים, ומכאן שנישואין שניים במיוחד צריכים לבוא מבשלות ומנכונות לשינוי ולא רק מתוך ניסיון למלא חלל בלבד.

תהליך זה לא קל גם עבור הוריהם של בני הזוג שצריכים לעבור שוב את התהליך של הסתגלות לחתן או כלה חדשים. במקרים רבים, בני הזוג עצמם, נדרשים להמשיך ולהתמודד מול הוריהם של הגרוש/ה מהנישואין הראשונים, מאחר והללו עדיין סבים וסבתות לילדיהם מהנישואין הקודמים. כאשר מדובר במקרה שבו הנישואין הסתיימו כתוצאה ממוות, הרי שלבני הזוג צפויה התמודדות מול ההורים של בן הזוג שנפטר. מצב זה עלול להיות בעייתי במיוחד כשהורים מתקשים להשלים עם מות ילדם ובמקביל הם נדרשים להמשיך להיות סבים לנכדים שכיום גרים עם אנשים שאין להם שום קרבה אליהם. לעיתים קשה להורים לראות את חתנם או את כלתם מתחתנים בשנית. לא פעם דבר זה עלול להתפרש אצלם כבגידה בזיכרון הבן או הבת שנפטרו.

ואם לכל המבוגרים קשה, לילדים על אחת כמה וכמה.  נישואין שניים עשויים להיות מבורכים לילדים כשהם מביאים יציבות, עקביות, טיפול, תשומת לב ותחושה של מסגרת של משפחה "נורמלית." יחד עם זאת, צפויה לילדים התמודדות לא רק ביצירת הקשר עם בן הזוג החדש של ההורה, אלא גם עם הילדים של אותו בן זוג. צירוף של שתי משפחות יוצר אתגרים הקשורים במקומם הפיזי והפסיכולוגי של כל הילדים. אין זה מובן מאיליו כי כל הילדים של שני בני הזוג יסתדרו ביניהם. הדבר נכון בין אם מדובר בילדים קטנים ובין אם מדובר בבוגרים. לעיתים ילדים מקבלים תחושה לפיה ההורה עסוק מדי בקשר החדש ולא פנוי מספיק אליהם. תחושה עלולה להתעצם במקרים בהם המשפחה תפקדה במשך זמן רב בתור משפחה "חד הורית", כשלפתע נכנס בן זוג חדש עם ילדים משלו לחיים. הדבר גם מורגש כאשר יש עירוב בין משפחה קטנה למשפחה גדולה. במקרה כזה עלולים ילדי המשפחה הקטנה להרגיש כי בני המשפחה השנייה לא רק פלשו אל תוך חייהם אלא אף כבשו אותם. מכאן שכל יצירת משפחה חדשה חייבת להיעשות בהדרגה ותוך תיאום עם הילדים, כאשר שומרים על מקומו וכבודו של כל ילד.

נישואין שניים יכולים לשנות את פני המשפחה ולהביא מזור לפצעים. הם יכולים ליצור משפחות המקפלות בתוכן קרובי משפחה אשר עד עתה לא היה להן כל קשר האחד עם השני. יחיד עם זאת, על ההורים לזכור כי הצרכים והקצב שלהם שונים מאלו של הילדים וגם אם ההורים מוכנים להתחיל בפרק ב', אין הדבר אומר כי הילדים נמצאים באותו מקום. ילדים קטנים, במיוחד לאחר פטירת הורה, יכולים לקבל דמות הורית חדשה בצורה מבורכת.  מתבגרים, לעומת זאת, עלולים לראות בכניסתה של דמות חדשה איום, שמיוחד אם היא נתפסת, בצדק או שלא בצדק, כמי שבא להחליף את ההורה הקודם. בנישואין שניים לאחר גירושין, כדאי לנסות לגייס את עזרתו של הגרוש או הגרושה על מנת להקל על הילדים את המעבר למצב החדש. ככל שהגרוש/ה יגיב בחיוב לשינוי, כך יקל גם על הילדים. חשוב שהורים ידעו לשוחח ברגישות עם ילדיהם על נושא זה ושיהיו קשובים לצרכים של הילדים. בדרך הזאת, סיכויי ההצלחה של הנישואין השניים עולים בצורה משמעותית.

ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי מוסמך והמנהל של מכון "שינוי" בהרצליה