"תגיד", שאלתי אותו מסוקרן, "הילדים שלך גולשים לפעמים באינטרנט?"
"לא", הוא ענה. "הם גרים באינטרנט…"
איך מתמודדים עם זולל הזמן הגדול ביותר בעולם??
פחות מעשרים חלפו מאז פרץ האינטרנט לחיינו וללא ספק הוא שינה אותם מן הקצה אל הקצה. הכלי האדיר הזה נותן בידינו יכולות שפעם יכולנו רק לחלום עליהם. בקלות מדהימה אנו מתקשרים עם אנשים בקצה השני של העולם כאילו הם גרים בדלת לידנו. הבעיה היא שבאותה מידה לפעמים אנו מתקשרים עם האנשים בדלת ליד כאילו הם גרים בקצה השני של העולם…
לא יודעים על מה אני מדבר? בקשו מהילדים שיסבירו לכם מה זה Icq…
אלא שעכשיו, כשהחופש הגדול בעיצומו, ההורים כבר אובדי עצות לגמרי. "אִם בזמן הלימודים", סחה לי אם מודאגת לא מזמן, "הבן שלי רובץ מעל ארבע שעות ביום מול המחשב, מה יהיה עכשיו, כשהחופש הגדול מתחיל??"
אין ספק שזו בעיה שצריך לתת עליה את הדעת, וזה עוד קודם שהגענו בכלל לדבר על התכנים שהילדים עלולים לפגוש שם.
אחת הסיבות לגלישה הלא נגמרת היא שכשאנחנו צוללים לבין דפי הרשת תחושת הזמן אובדת לנו לגמרי. אנו נכנסים לתוך עולם אינסופי, בעל אפשרויות מרתקות ובלתי מוגבלות. כל מי שגלש אי פעם באינטרנט יודע בדיוק על מה אני מדבר. אנו גולשים להנאתנו שקועים בעולם האחר והזמן כאילו נעצר. לא מזמן פגשתי אמא שסיפרה לי שהרבה פעמים כשהיא ניגשת לילדתה בת ה-15 היושבת שעות מול המחשב ואומרת לה: "חמודה, שמת לב שאת כבר שלוש שעות מול המחשב??" ואילו הילדה עונה בתדהמה: "מה, אמא, אני פה רק עשר דקות…". הבת בטוחה שהיא צודקת, למרות שאם היינו עורכים רישום של שעות הכניסה והיציאה מהדפדפן היינו מופתעים לגלות שזה תמיד יוצא פי שניים או שלושה ממה שתכננו.
לא מאמינים? נסו ותיווכחו.
אז מה עושים?
קודם כל, אחד מתפקידנו כהורים, במיוחד בזמן החופש הגדול, הוא להציב גבולות. הדבר מתבטא גם בתחום האינטרנט. לא ייתכן לאפשר מצב שבו זמן הגלישה הוא בלתי מוגבל. כדאי לסמן את גבולות הגזרה בשני תחומים:
א. לקבוע בבית טווח שעות גלישה מתקבל על הדעת. למשל, מ-9 בבוקר עד 11 בלילה (ולא, אין הכוונה ברצף). כלומר, למנוע מצב שבו כל בני המשפחה הלכו לישון, ואילו יוסי או ציפי יושבים מול המחשב עד שלוש לפנות בוקר….
ב. להקציב לכל ילד, בהתאם לגילו, למצבו ולשיקולים חינוכיים נוספים, כמה זמן ביום מותר לו לשבת מול המחשב. ילד חייב לדעת כי עליו גם להיפרד מהמסך וללכת לעשות דברים אחרים (ואין הכוונה לעבוד מיד לטלוויזיה, שייתכן שגם עליה ראוי להחיל כללים דומים…).
מעבר לזה, אם עדיין לא עשינו זאת, כדאי לשבת עם הילדים ולעזור להם לתכנן סדר יום ואת הדברים אותם הם רוצים לעשות בחופש. ניתן לסייע ברעיונות ובהכוונה (איך למצוא עבודה, לפתח תחביבים ועוד), ובמיוחד לעודד אותם לפגוש חברים לא רק דרך ה-Icq. חשוב שהם יגלו מהו מזג האוויר לא רק דרך אתר השירות המטראולוגי או התחזית בטלוויזיה.
אחרי כל זה אפשר וכדאי להפוך גם את הגלישה לחוויה משפחתית מכוננת ומגבשת. לשבת יחד עם הילדים מול המסך, להראות להם אתרים מעניינים שאתם מכירים, ושהם במקביל יראו לכם לאן הם אוהבים לגלוש. חוויה שכזאת יכולה להיות לא רק מיוחדת אלא בעיקר מחכימה, והיא יכולה לפתוח ערוצי תקשורת ביניכם ובין הילדים בנושא האינטרנט. מן הסתם לערוצי תקשורת שכאלה יהיו השלכות גם בהקשרים אחרים.
בהצלחה וחופש נעים!
יוני לביא, ממנהלי מוקד הנוער "חברים מקשיבים" בטלפון ובאינטרנט
