מה קורה לגר העומד על סף דלתו של הרב ומבקש להתגייר בימינו?
האמת היא שתלוי איפה הוא נופל, ממש בדומה לסיפור המפורסם במסכת שבת על הגר שבא להתגייר לפני שמאי והלל. הגר שבתחילה פנה לשמאי ולא נענה, הופיע מאוחר יותר אצל הלל, שדווקא קבלו בשמחה. בעניין זה ראוי לשים לב לדברי הגמרא בשבת לא. שם מובא סיפור המעשה: "בא לפני הלל, גייריה"- במילים אחרות: הלל מיד גייר את האיש, ורק אחר כך העמידו על טעותו ביחס לשתי תורות (תורה שבכתב ושבעל פה) וכו'.
עדות זו של הגמרא מעלה תהיות לא-פשוטות בנוגע למה שעלול היה בית הדין בימינו לפסוק על הלל נשיא ישראל לו היה חי עמנו היום… מן הסתם היו מבטלים לא רק את הגיור הנ"ל, אלא את כל שלושת גיוריו המפורסמים בטענה כי לא בדק מספיק, וכי המתגיירים לא שמרו את כל המצוות מיד לאחר הגיור או טענות דומות. מעניין כי הגמרא (שם) גם פסקה הלכה בנושא זה בסוף הסיפור: "לימים נזדווגו שלושתם (שלושת הגרים) למקום אחד. אמרו: קפדנותו של שמאי בקשה לטורדנו מן העולם, ענוותנותו של הלל קרבתנו תחת כנפי השכינה". מכיוון שבזה גם מסתיים הסיפור, נדמה לי שגם די ברור הלכה כמי. אמנם ידעתי גם ידעתי שהמציאות של ימינו אינה דומה למציאות הזמן ההוא, אולם גם אז היה את דרכו של שמאי ודרכו השונה של הלל. שניהם לגיטימיים בהלכה, אך אנו בעולם הזה מתלמידיו של הלל. מדהים עד כמה הד המחלוקת ההיא מוצאת את ביטויה גם בימינו אלה בנסיבות דומות.
לפני כחמש עשרה שנה הוקם בארץ מערך גיור העונה לצרכים המיוחדים של העלייה הגדולה מארצות ברית המועצות לשעבר. המערך שהוקם ביוזמתו של הראשל"צ לשעבר הרב בקשי דורון, ביקש לתת מענה ידידותי לכל אחד מהפונים להתגייר. הוקמו אולפני גיור רבים בשפה הרוסית, וכן הרכבים חדשים של בתי דין בכל רחבי הארץ (וזאת בנוסף להרכבים הוותיקים של המייסדים של הרב צפניה דרורי והרב חיים דרוקמן). המערכת כולה הוסבה להיות מסבירת פנים לכל הפונה להתגייר ובמיוחד לעולים החדשים ממדינות חבר העמים.
לפני מספר שנים, הוכנסה מערכת בתי הדין המיוחדים לגיור באופן רשמי תחת כנפי המערכת הממלכתית של בתי הדין הרבניים, ומאז כל הפונה לגיור לבתי הדין מופנה למערך שתפקידו לסייע לגר להתגייר בצורה נוחה. משך הגיור הממוצע כיום עומד על כשנה במהלכה נכללים לימודי יהדות וכן העמידה בפני בית הדין. מדובר בתקופה לא ארוכה בכלל, בהתחשב בעובדה שלתואר ראשון צריך ללמוד שלוש שנים, ואילו כאן מדובר על שינוי הזהות האישית.
ישאל השואל: אם הכל כל- כך טוב, אז למה זה נראה כל-כך רע?
ובכן, ראשית כל מי שמכיר מעט את מערך הגיור יודע כי מבפנים הדברים נראים הרבה פחות גרוע מכפי שיש מי שטורח לצייר אותם מבחוץ. הרבה גרים שאני מכיר מספרים על חווית העמידה בפני שעריו של העם היהודי בדמותו של בית הדין, כחוויה רגשית חזקה הדומה לקבלת תורה מסיני. הם מספרים על דיינים נעימים, שעל אף שבחנו אותם היטב, הם שמחו על המפגש עמם. דברים אלו ראיתי מאות פעמים בעיניי.
מעבר לכך מדובר במציאות קשה ומורכבת. רוב המבקשים כיום להתגייר במדינת ישראל אינן בעלי מראה זר כלל וכלל. הוא או היא (לרוב זאת היא) ישראלים לכל דבר אחרי שנים ארוכות בארץ. הם שירתו בצבא, למדו במוסדות ישראליים, הם נטולי מבטא בדיבורם והם מחשיבים את עצמם כיהודים לכל דבר. הם מוכנים להתגייר ורוצים להיות יהודים, אך להיות בדיוק כמו השכן היהודי שלהם שגר ממול שאולי גאה ביהדותו אך אינו שומר שבת. לרוב הגרים קשה מאוד לקבל את הרעיון כי עליהם להיות יהודים רק מסוג מסוים (שומרי תורה ומצוות) בכדי להתגייר, בו בזמן שמסביבם רבבות יהודים שאינם מקפידים על כך כלל וכלל ואיש לא מפקפק ביהדותם. זו גם הסיבה בגללה רבים מהעולם מוותרים מראש על אופציית הגיור.
הסיבה השלישית בגללה יצא למערכת הגיור שם רע הוא המוניטין הלא חיובי (בלשון המעטה) שיש למערכת הרבנית בישראל, וממילא גם העולים והמתגיירים אינם מעוניינים בקשר עם מערכת זאת. כנראה יש כאן ל'צהר' מקום נוסף להתגדר בו, בדומה למיזם החתונות, במטרה להוביל שינוי תדמיתי.
והערה אחרונה בעניין ביטול גיור של גר שאינו שומר מצוות. כל המצוי מעט בהלכות גיור יודע כי כמעט בלתי אפשרי לבטל גיורים של מי שנתגייר למפרע (וזאת ע"פ הגמרא ביבמות מז: עיין שם). ליבי ליבי על הפחדתם לשווא של אלפי המתגיירים מבית דינו של הרב דרוקמן ובכל שאר בתי הדין. בעניין זה חוששני מדין אונאת הגר שנכתב בתורה כ"ו פעמים…
לסיום- סיפור קצר: במסגרת תפקידי בתחום הגיור, פנה אלי באחד הימים מועמד לגיור מתל אביב וביקש לפגוש אותי בעניינו. מכיוון שהייתי אמור להיות באזור תל אביב בתוך כמה ימים, אמרתי לו כי הוא איננו צריך לטרוח וכי נפגש תוך מספר ימים בעירו. לאחר שאותו אדם סיים את הליך גיורו הוא סיפר לי כי המחווה הקטנה הזאת היא שקבעה בלבו את ההחלטה הסופית כי לעם הזה הוא מעוניין להצטרף. מעניין כמה יהודים טובים שכאלה פספסנו על הדרך בגלל יחס הפוך.
הרב רפי אוסטרוף, מנכ"ל מינהל הגיור לשעבר וראש מחלקת תוכניות שנתיות בבני עקיבא העולמי
