התחדשותו של היישוב היהודי בקיבוץ כפר עציון, השוכן בין ירושלים לחברון, מגלם בתוכו חזרה למחוזות היסטוריים מאז ימי האבות. כאן הילכו להםאברהם ויצחקבדרכם להר המוריה, כאן הייתה נחלת שבט יהודה, בתקופת המכבים באזור זה התנהלו חלק מהקרבות עם היוונים, ואף ישנם באזורינו שרידים וממצאים מתקופת מרד בר כוכבא. במאה שעברה נעשו כמה ניסיונות התיישבות באזורינו כשהחשוב שבהם היה ערב מלחמת העצמאות בה חרב הגוש על ארבעת יישוביו. לאחר מלחמת ששת הימים שבנו הבנים ויחד עם חברים נוספים הקמנו מחדש את כפר עציון. בעקבותינו עלו חברים נוספים והקימו את קריית ארבע ואת שאר יישובי גוש עציון ומכאן ואילך החלה ההתיישבות בכל רחבי יהודה ושומרון.
בשובנו חשבנו שמן הראוי להקים שוב קיבוץ, ובכך למלא את צוואת הנופלים הי"ד שראו בדרך חיים זו משאת נפש צודקת המתאימה לעובדי ה'.
לקיבוצים קשה מאוד להתקיים אך ורק על בסיס ענפים חקלאיים, אולם כפר עציון כמו רוב הקיבוצים בגוש מקיים אף הוא משק חקלאי של גידולים חד שנתיים ושל עצי פרי. ההערכות בקיבוץ לשנת השמיטה מתחילה כשנה לפני כן בדיונים שתכליתם לקבוע כיצד להיערך לקיום השמיטה בצורה הטובה ביותר. לגידולים חד-שנתיים הגדלים בהיקפים של אלפי דונמים לא נמצא עד היום פתרון המניח את הדעת ללא הסתמכות על היתר המכירה. האלטרנטיבה האחרת היא להשבית את השדות לשנה כולה והדבר כרוך בהפסדים של מאות אלפי שקלים. שיקול זה יחד עם ההכרה שחיוב מצוות השמיטה בדורנו הוא מדרבנן, ובהתחשב בעלויות הכבדות ובנזקים שלא כאן המקום לפרטם, הוחלט השנה למכור את שדות קיבוץ כפר עציון לגוי (דרוזי) במסגרת הפעלת היתר המכירה ע"י הרבזאב ויטמןכנציגה של הרבנות הראשית. גם לאחר מכירה זו עדיין אנו נדרשים לבצע את המלאכות שאסורות מהתורה (חלק מהחריש ואת הזריעה כולה) רק על ידי גוי. דבר זה גרם לכך שהעובדים היהודים העובדים בדרך כלל בענפים החקלאיים של הקיבוץ מובטלים השנה ממלאכתם. על כן הוחלט בהנהלת הענף שיוקצה סכום מרווחי הענף לסייע לאותם עובדים להתפרנס, וזאת בתנאי שלא ימצאו פרנסה אחרת בשנת השמיטה. כזכור, פסוקי התורה מדגישים כי שנת השמיטה באה גם לסייע לאנשים עם קשיים כלכליים, ונראה היה לנו שיש קושי בכך שהידור מצווה שלנו בקיום השמיטה יגרום לאחרים קשיים כלכליים. זאת ועוד: בקיבוץ הוחלט שבחלקה אחת של מאה דונם יופסקו לגמרי העבודות ולא ייעשה בה שום עיבוד, וזאת בכדי שלא תשכח מאתנו מצוות השמיטה כפי שתתקיים על ידינו בעז"ה עת יהיה חיובה מהתורה.
במטעים שבבעלות הקיבוץ המצב שונה לחלוטין, וזאת מכיוון שהמטע נטוע כבר מלפני השמיטה והשאלה היא רק כיצד ניתן לעבוד בו בשנת השמיטה. על פי הפסיקה המקובלת כיום ניתן לעשות במטע את כל המלאכות שנועדו לקיים את העץ והפירות בכדי שלא יינזקו. לשם כך הוקם בית דין שמינה את עובדי המטע כשלוחיו לעשות את המלאכות הנ"ל. בימים הקרובים יעביר בית הדין המקומי את האחריות על המטעים ופירותיהם לבית הדין הארצי שהוקם על ידיהרב ויטמן, והוא שייתן את הוראותיו לגבי טיב המלאכות שתעשנה במטעים במהלך השמיטה. הוראות אלה מועברות לעובדי המטע על ידי המדריכים המקצועיים שיושבים עם בית הדין ומבררים כל מלאכה ומלאכה הנדרשת להיעשות לשם קיום העץ ופירותיו – אם לעשותה וכיצד. הפירות שייקטפו בעז"ה בבוא הקיץ יהיו קדושים בקדושת שביעית וישווקו עם תוויות מתאימות המבארות כיצד יש לנהוג עם פירות אלו. התמורה שתינתן בשוק לפירות אלו אמורה להחזיר לחקלאים ולמשווקים השונים את הוצאותיהם כפי שמוסכם עם בית הדין.
בית הדין מעוניין לשווק את הפירות בצורה היעילה ביותר והנוחה ביותר לקהל הרחב היושב בכל רחבי הארץ. אשר על כן, השיווק נעשה ברשתות הרגילות וזאת בכדי שלא לייקר את מחיר הפירות על ידי הקמת רשת שיווק מיוחדת. אולם מכיוון שמחירי השוק נקבעים על ידי היצע וביקוש ולא פעם הם אינם תואמים את הוצאות המגדלים והמשווקים, החליט בית הדין לבטח את שליחיו למקרה שהפדיון בשוק יהיה נמוך מעלות גידול הפרי ושיווקו. במקרה ובו הפדיון יהיה גדול יותר מהעלויות מוסכם על שליחי בית הדין שההפרש יוקדש למטרות צדקה של כלל ישראל.
אין בליבי ספק כי ההתמודדות המתוארת לעיל עם קיום מצוות השמיטה, מהווה שינוי מהותי ממה שאנו שהציבור רגיל לשמוע ולקרוא בשבועות האחרונים. אנו לא עוסקים ביבולי נכרים "הכשרים למהדרין" שהסוחרים השונים (ואולי גם ראשי הבדצ"ים) מתחרים כיצד לייקרם ולהרוויח עליהם כמה שיותר, כשהצרכנים הם אלו הנאלצים לשלם מחירים הגבוהים בהרבה מהמקובל. יש כאן ניסיון כנה להתמודד עם קיום המצווה בשדה ובשיווק הפרי מתוך זהירות מפגיעה בממונם של ישראל, ומתוך רצון לקיים את הפסוק "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה".
הרב אלישיב קנוהל הוא רב קיבוץ כפר עציון
