אחד ההיבטים המעניינים של יום הכיפורים טמון במעמדו הציבורי במדינת ישראל. שני התחומים המובהקים ביותר, המאפיינים את הזיקה היהודית העמוקה הקיימת במדינת ישראל ובעם היהודי כולו – ברית המילה ויום הכיפורים – נמצאים דווקא מחוץ למעגל החקיקה. אין כפייה המחייבת לשמור את יום הכיפורים מכוחו של החוק, ואין כפייה המחייבת משפחה למול את בנה. אף על פי כן, זכו שני תחומים אלה לרוב מוחלט של יהודים המחויבים להם, ורוב מוחלט של הציבור נוהג בהם. עובדה זו מעלה מחשבות מענייניות על החקיקה הדתית בכללה. צריך להיזהר מפופוליזם, ולראות בכך הוכחה ניצחת כי בלי חקיקה היה יותר טוב. אין זה פשוט כלל ועיקר כי לתחומים אחרים היינו נאמנים באותה מידה. יום הכיפורים וברית המילה הם אכן סמלים בולטים מאוד, ואילו תחומים אחרים מאופיינים בצורה שונה. לא זו בלבד, אלא שהחקיקה אינה משפיעה רק על ההתנהגות המעשית, כי אם גם על הנורמות ועל החינוך. ברם, גם אם לא נסיק מסקנות חד משמעיות ומידיות על הערבוב שבין אמונה ונאמנות למצוות ובין רשות מחוקקת ומערכה פוליטית – הדבר מעורר מחשבות רבות.
המחשבות האלה ממשיכות גם לתחומים אחרים. דווקא דרך סוגיית יום הכיפורים והחקיקה הדתית אנו למדים על כוחה המוגבל של החקיקה מחד גיסא, ועל כוחו הגדול של הרצון הטוב מאידך גיסא. המשפטיזציה שאנו נסחפים לתוכה בכל התחומים המרכיבים את מדינת ישראל גורמת לנו פעמים רבות לסבור כי הדרך הראויה להתמודד עם בעיותיה של מדינת ישראל – בכל תחום – היא החקיקה, ובשעה שחוקק חוק ראוי בדרך ראויה נפתרה הבעיה. אולם אנו יודעים היטב שלא כך הם פני הדברים: חקיקת חוק אינה מביאה באופן אוטומאטי לשמירתו, וחלק גדול מהחוקים הכלכליים והעסקיים, כמו גם החברתיים, אינם נאכפים ואינם נשמרים כראוי. לעומת זאת, אנו פוגשים בכל התחומים הרבה מאוד עניינים טובים הנעשים מכוח מוטיבציות אחרות: חינוך ראוי; פניה אל המוסריות הטבועה בנפש האדם; הרמת יוזמות חיוביות על נס; חשיפתם של אנשים לצורת הסתכלות שונה על החיים; על ההישגים ועל סולם ההצלחה החברתי ועוד ועוד. לאמור: אפשר לאמץ דרכי חשיבה אחרות להשפעה על המציאות, ובאופן ממוקד יותר להפיכת העולם העסקי לעולם שהוא קרוב יותר ליושרה ולהגינות שצריכים להיות בסיס המערכת העסקית.
יום הכיפורים במדינת ישראל של היום הוא אפוא שילוב מרתק בין מהותו הנצחית של יום הכיפורים – שעיקרה קריאה לאדם לערוך חשבון נפש אישי וולונטרי, ולעשות מאזן מסכם של השנה האחרונה על השיגה וכישלונותיה, תוך יצירת תוכנית עתידית – ובין האופן בו נשמר יום הכיפורים במדינת ישראל: לא מכוחו של החוק כי אם מכוחו של הרצון הטוב. אם נייחד אפוא את היום הזה לחשוב אחרת, ולפנות אל הרצון הטוב הטמון בלב כל אחד, ובנכונות שלו לעצב את דרכו בצורה נאמנת יותר למה שהוא מאמין שצריך להיות, עשוי יום הכיפורים להיות נקודת ארכימדס ממנה אנו מרימים את העולם האישי שלנו כולו.
שנה טובה ומבורכת, ויום כיפורים מטלטל ומסעיר, שלאחריו נהיה טובים יותר
הרב יובל שרלו, ראש ישיבת ההסדר בפ"ת וחבר הנהלת ארגון רבני 'צהר'
