גלעד לשם, בן 18 רמת גן
אני אוהב מוסיקה. יש לי הרבה מאוד דיסקים של זמרים ולהקות עבריות ושל זמרים ששרים מוסיקה חסידית, אבל יש לי גם הרבה מאוד דיסקים של מוסיקה לועזית ומוסיקת עולם שאני מאוד אוהב להקשיב להם. אני לא מזלזל בחשיבות של השפה העברית ובצורך לחזק זמרים ששרים בשפה שלנו, אבל כלל לא ברור לי מדוע אי אפשר להקשיב גם למוסיקה לועזית. כמובן כשאני מדבר על מוסיקה לועזית אינני מתכון למוזיקה שיש בה מסרים נמוכים, אלא למוזיקה שהמילים שמצורפות אליה הם כאלה שאין איתם בעיה או עם המסר שהם מעבירות. ישנם גם לא מעט יצירות מוסיקליות וואקליות (ללא מילים) לועזיות, מדוע יאסר לשמוע אותם? הרי גם חלק גדול מהזמרים החרדיים "משאילים" (אנקוט בלשון עדינה) מנגינות לועזיות ומלבישים עליהן מילים חדשות. מדוע אז הדבר כשר? האם החלפת השפה יש בה בכדי לשנות את התמונה כולה? מוסיקה נוגעת בחלקים העדינים של הנפש ואם דווקא מוסיקה לועזית היא זאת שגורמת לכך אינני מבין מה הפסול בה? אם מדברים על שירים לא ראויים, אני דווקא יכול להצביע על לא מעט שירים עבריים שכאלה.
יואב לשם, בן 26, אח של גלעד
מצד האמת, אכן אין חילוק בין שירים עבריים ושירים לועזיים כל עוד התוכן הוא חיובי. יחד עם זאת ראוי לזכור את דברי התורה שקבעה: "קדש עצמך במותר לך". הקביעה הזאת חשובה בעיקר בימינו אלה שבהם שירים לועזיים הם לא רק מוזיקה אלא סממני תרבות שראוי להתרחק ממנה. לכן לדעתי גם אם יש שיר לועזי מיוחד, שתכנו טוב ונעים, יש עניין שהשירה השגורה על פינו תהיה עברית. אמנם, מדובר כאן יותר בעניינים של אווירה מאשר בענייני הלכה, אך עדיין מי שמעוניין לחיות באווירה של קדושה ואידיאלים, לא יכול שלא להיות מושפע לרעה משירים לועזיים. זאת גם הסיבה שאסרו באולפנות ובישיבות מוזיקה לועזית. הדבר לא נאסר מצד העניין ההלכתי (שכן כאמור אם התוכן הוא חיובי אין בעיה הלכתית בשמיעה של שירים לועזיים), אלא מצד האווירה ששירים שכאלה יוצרים. מוסיקה היא מאפיין של תרבות וקובעת השתייכות לזרם תרבותי, צורת חיים מסויימת – על כל המשתמע מכך, ומי שאיננו מרגיש את עצמו חלק מאותה תרבות חזקה עליו שגם לא יהנה ממה שאותה תרבות מסמלת.
אולם יותר מכך, מפריע לי שאחי צובר דיסקים שכאלה. כשאדם שומע פה ושם שיר לועזי, בצורה אקראית, הרי שאין בכך ולא כלום. אולם כשמשתקעים ומשקיעים בעניין, קונים דיסקים ושומעים אותם ללא סוף, הרי שרק הולכים ומזדהים עם תרבות של הפקרות, תרבות של יצרים. בסופו של דבר המוזיקה הלועזית מחדירה מסרים שלא קשורים רק במילות השיר. גם למנגינה יש מסר וכשהיא מצטרפת לשפה זרה, בחלק גדול המהקרים התוצאה איננה רצויה.