סוף הקיץ מביא עמו שינויים רבים בהתנהלות של בתים רבים בארץ. הילדים יוצאים מהבית לחלק נכבד המיום, חלקם אף לפנימיות במסגרת האולפנות והישיבות. הבוגרים יותר פורחים להם לישיבות הגבוהות, למכינותולשירות הלאומי, ובל נשכח בני גיוס אוגוסט שבימים אלה כבר מתחילים את החודש השני שלהם בטירונות.
ברבים מהבתים הללו נותרים מאחרו ההורים אשר מוצאים את עצמם בפעם הראשונה מזה שנים רבות לבד. תחילת השנה החדשה מסמנת עבור אותם הורים כניסה לשלב חדש בחיים, שלב "הקן המתרוקן". מדובר בשלב חשוב בחיים שמתקבל ברגשות מעורבים. מחד הוא מסמן את המעבר לשלב מתקדם יותר בחיים. ההורים יכולים סוף סוף לנוח אחרי שנים של התעסקות אינטנסיבית בגידול הילדים, אולם למנוחה זו מתלווה תחושת אובדן לא פשוטה. הבית שקט יותר. יש פחות כלים בכיור – וכבר אי אפשר להאשים את הילדים בבלאגם שאיננו. מכונת הכביסה עובדת פחות, הבית הולך לישון מוקדם. רעשי הרקע הקבועים של הבית דוממים. השקט שמשתרר גורם אצל בני הזוג לצורך לדבר יותר אחד עם השני כדי למלא את החלל. עבור זוגות מסויימים מדובר במצב אידאלי, אלא שאצל אחרים הוא דווקא מרתיע.
תסמונת "הקן המתרוקן" מפחידה מאוד זוגות שבמשך השנים נהגו לטאטא דברים אל מתחת לשטיח. זהו מבחן קשה שבו לפתע מוצאים את עצמם יחד שני אנשים שביניהם שוררת תחושת זרות. השיחות שלהם שנסובו במהלך כל השנים סביב הילדים, לא אפשרו להם לפתח זהות זוגית. הם לא יודעים להנות האחד עם השני. הם לא יודעים לדבר ומאידך הם גם לא יודעים לריב. עבור זוגות שכאלו, עזיבת הילדים את הבית היא משבר שמאיים על עצם המשך קיום הזוגיות. זוגות שכאלו נאלצים לפתע להתחיל ולבנות מערכת יחסים בגיל מאוחר. הם צריכים ללמוד לחזר האחד אחר השני כפי שעשו בגיל 18 ולגלות תחומי התעניינות משותפים. הם צריכים לדבר על בעיות וצריכים לפתור את כל הכעסים והתיסכולים אשר הצטברו במשך השנים שתמיד היה נוח להתעלם מהם.
מכאן שחשוב להתכונן לפריחתם של הילדים מהקן. חשוב שבני הזוג ישוחחו על כך מבעוד מועד וינסו לתכנן אותה בצורה מושכלת. האמת היא שלא חסר מה לעשות. בכל בית ישנם הרבה מאוד דברים שלא היה פנאי להתפנות אליהם בשל המטלות הקשורות בגידולם של הילדים. זהו בדיוק הזמן להשקיע בעבודה, בלימודים, בטיולים, בנסיעות לחו"ל או בהתנדבות בקהילה. את תחושת הבדידות ניתן להפיג בחידוש קשרים עם חברים שנמצאים אף הם באותו שלב של מעגל החיים.
במקביל יציאת הילדים מהבית מאפשרת הסתכלות חדשה עליהם. השלב בו הילדים מתחילים לבנות החיים הבוגרים האישיים שלהם, מזמן להורים הזדמנות ללמוד ולהעריך אותם. זהו אחד המבחנים המשמעותיים ביותר של החינוך אותו העניקו ההורים לילדים. אמנם הורים מתגעגעים לילדים כאשר הם כבר אינם בבית, אולם ככל שהם מבינים ומפנימים את ההכרה כי העצמאות החדשה של הילדים הכרחית להתפתחותם, כך ההורים לומדים לחיות עם הגעגועים ללא מעוקה. יחד עם זאת, יש לזכור כי גם שילדים עוזבים את הבית, הם עדיין זקוקים להורים, לעצה טובה, לאהבה וקבלה ולפעמים גם לסיוע חומרי או כלכלי.
אולם האמת היא שאין במעגל החיים המשפחתיים תקופה שהיא טובה יותר או פחות מהאחרת, גם אם לפעמים נדמה לנו כך. מכאן שהמשימה היא לנסות לגלות את המיוחד בכל תקופה ולנסות להפיק ממנה את המקסימום.
ד"ר דניאל גוטליב הוא פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי, ומשמש כמנהל הקליני של מכון "שינוי" בהרצליה
