משנכנס אדר נכנסת מערכת החינוך והורי התלמידים ללחץ. חג הפורים מפחיד אותם, בשל העובדה כי אין לצפות את התנהגות התלמידים ואת ההרס החינוכי והפיזי שהימים הללו מביאים. במקומות רבים הפך חג הפורים לתקופת התפרקות והשתלחות; לסיוט של ממש ולחג שבו ניתן להסיר את דמות האדם הראויה ולתת לכוחות בעיתיים לפרוץ החוצה, שכן הרי 'הכל מותר בפורים'.
פורים איננו אסון – הוא אתגר חיוני לחיינו. ראשית- בפורים מצוי תוכן פנימי עמוק לו אנו זקוקים מאוד בשעות של הסתר פנים בה אין השגחתו של הקב"ה גלויה. שנית – ראוי להפוך את האופי שחג הפורים רכש במשך השנים לאתגר חינוכי של ממש. זהו המקום בו אנו יכולים ללמד את החיבור המיוחד של התורה לחיים, ואת העובדה כי אף שלרוב לובשת התורה פנים רציניים וכובד ראש בעת העיסוק בה, אין היא מתכחשת לפנים האחרות של השמחה וטוב הלב, ההומור והצחוק, וגם הם יסודות מהותיים.
זוהי גם בשורתה של מגילת אסתר. לולא המגילה היינו סבורים כי ריבונו של עולם מופיע רק במקדש בירושלים ובקודש הקודשים. המגילה- ששמו של הקדוש ברוך-הוא נעלם ממנה מגלה כי מלכו של עולם מצוי גם בארמונות אחשורוש, בכלי המשתה ובחצר גינת המלך. מכאן גם נולדו מנהגי חג הפורים המלמדים כי יש גם צורה אחרת למימוש החיים אצל ריבונו של עולם. מבחינה זו, חודש אדר הוא הזדמנות חינוכית עמוקה שלנו כלפי ילדינו וכלפי עצמנו. הרוח הכללית צריכה להיות כי הדרכים משתנות בפורים בצורה מהותית אך לא התכנים המהותיים. אין זה חג בו ניתן להשתלח בצוות ההוראה בהורים ובחברים, כי אם להפך – חג בו ניתן לבסס את הקשר על ידי משלוח מנות איש לרעהו לא רק במובן ההלכתי כי אם בהשקעה עמוקה של חיפוש דרכי שמחת החבר. חג שבו מתגלים הפנים האחרות: השמחות ומשמחות; כשיסוד הדברים הוא ההכרה שהתוכן נותר על עומדו ואנו משנים את דרכי ההופעה בלבד.
בשנים האחרונות התעלו נערים ונערות במוסדות חינוך רבים, והפכו את ה'הכתרה' ואת מסיבות הפורים ומנהגי יום הפורים למה שהם ראויים להיות. הם לימדו דרך הצגות שונות ומעשי החסד וההתנדבות כי בשורה גדולה מצויה בחג הפורים, וכי בת השחוק אינה עוינת את האמונה והחיים הראויים, כי אם מעניקה להם יסוד מיוחד, ללא הלבנת פנים. הריקוד עד כלות הכוחות, ההתנדבות, ההצגות ואפילו מערכונים משעשעים הפכו במוסדות אלה למקור עוצמה.
על כן, ראוי כי מוסדות החינוך לא יפחדו מחג הפורים כי אם יעצימו את החג דווקא, ויסחפו את תלמידיהם לעמוד באתגר זה, שיש בו שמחת חיים ועילאיות רוחנית כאחד. במקום לשלוח את הילדים הביתה ותחת הניסיון למנוע מהם לחגוג את הפורים אנו יכולים להפוך יום זה לשיאו של תהליך רוחני מיוחד, שהצלחה בו מהווה שינוי של ממש בדמותם של ילדינו.
הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת ההסדר בפ"ת וחבר הנהלת ארגון רבני 'צהר'
