שאלה: בפורים קיימת מצווה לתת מתנות לאביונים, מהי המצווה, מה ההגדרה של אביון שניתן לתת לו, כמה צריך לתת, מתי נותנים "זכר למחצית השקל" ולמי נותנים?
תשובה: בפורים קיימת מצווה לתת מתנות לאביונים, המצווה מופיעה בגמרא במסכת מגילה (ז.) ברמב"ם (מגילה ב' ט"ז) ובשולחן ערוך (או"ח תרצ"ד ז'). המצווה מוטלת על אנשים ונשים אבל המנהג הוא שאבי המשפחה נותנת גם בשם אשתו וקיימת המלצה שאשה תקיים את המצוה בעצמה. הפוסקים דנו האם עני המתפרנס מן הצדקה חייב במצווה זו, יש מחייבים ויש פוטרים.
גדר מצוות מתנות לאביונים
המצווה היא לתת מתנות לפחות לשני עניים, מתנה אחת לכל עני, ומוסיף המשנה ברורה: "זהו מדינא אבל באמת מוטב להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו שאין שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות ודומה לשכינה שנאמר להחיות רוח שפלים ולהשיב לב נדכאים ".ניתן לתת לאביונים דברי מאכל או כסף, יש שהעדיפו לתת לו דברי מאכל כדי שיוכל לאכלם ביום הפורים.
כמה יש לתת?
ה"פרי מגדים" כתב שאינו יודע את הסכום שצריך לתת, ב"משנה ברורה" כתב שניתן להסתפק בשווה פרוטה, ונהגו לתת שעור של סעודה מינימלית- כעלות של מנת פיצה או פלאפל.
האם ניתן לתת צ'ק למתנות לאביונים?
ניתן להקל בנתינת צ'ק וזאת כיוון שניתן להעבירו ולקנות בו מאכלים, אולם רצוי לתת כסף מזומן כיוון שבמקומות רבים לא מקבלים צ'קים במיוחד, אם הם מגיעים מצד שלישי.
למי נותנים?
בשולחן ערוך נפסק שאין מדקדקין במעות פורים אלא "כל הפושט יד נותנין לו". יחד עם זאת בוודאי שראוי להדר ולתת למי שהוא עני או שירד מנכסיו. בדרך כלל מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות מעודכנות ברשימת הנצרכים וכדאי להסתייע בהן. הדבר נכון במיוחד בתקופה האחרונה שבה רבים הצטרפו למעגל העוני וכדאי לברר מיהם הנצרכים דרך הרשות המקומית או דרך קהילות שבדרך כלל יודעות על כאלו שירדו מנכסיהם ומתביישים לפנות למחלקות הרווחה.
ניתן לצאת ידי חובה במתנות לאביונים על ידי מתנה לאיש ואשתו שהם נחשבים כשני עניים והוא הדין לאב וילדו או אם וילדה.
מתי נותנים?
כיוון שהמצווה נלמדת מהפסוק "ימי משתה ושמחה", הרי שעיקר מצוות מתנות לאביונים הוא לצורך סעודת פורים, ולכן נותנים את המתנות ביום הפורים עצמו. מי שאינו יכול לתת בפורים ימנה שליח שייתן במקומו ביום הפורים וכך יעשו גם חיילים שלא נמצאים בביתם בפורים. אם אין אפשרות למנות שליח ניתן לסמוך על פוסקים המתירים לתת מתנות לאביונים לפני פורים. מי שנמצא במקום שאין בו כלל עניים ישמור את הכסף עד שיזדמנו לו עניים אפילו אחרי פורים.
יש שהתירו לתת מתנות לאביונים כבר בליל פורים ולומר לאביון להשתמש בכסף למחרת היום, אולם כאמור יש האומרים להקפיד לתת דווקא בו ביום כיוון שכתוב: "ימי משתה ושמחה". ניתן לקיים את המצווה במשך כל יום הפורים, כשבני הפרזים (הקוראים את המגילה בי"ד באדר) נותנים לעניים שגם הם בני פרזים, ובני הכרכין המוקפין (ירושלים) נותנים לעניי המוקפין
האם ניתן להשתמש בכספי מעשר?
לא ניתן להשתמש בכספי "מעשר כספים" למתנות לאביונים או בכסף אחר שיועד כבר לעניים מתוקף התחיבות שאדם קיבל על עצמו (כמו הוראת קבע קיימת לצרכי צדקה). יחד עם זאת, ניתן להוסיף לכספים שאדם כבר התחייב לתת לעניים את המתנות לאביונים וכך לתת סכום גדול יותר.
איך נותנים?
עדיף לתת מתנות לאביונים בסתר על מנת שהעניים לא יתביישו, וזאת בניגוד למשלוח מנות שמטרתו להרבות אהבה ואחווה.
"זכר למחצית השקל"- גדר המצווה
"זכר למחצית השקל" הוא מנהג שהתקבל בקהילות ישראל והוא זכר לתרומה שנתנו לבית המקדש. יש נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" בתענית אסתר לפני מנחה או אחריה, ויש נוהגים לתת לפני ערבית בליל פורים. יש המקדימים לתת אפילו מראש חודש אדר, ואם איחרו נותנים עד ראש חודש ניסן. המנהג הוא שגברים מגיל עשרים ומעלה נותנים ויש אומרים מגיל בר מצווה. הפוסקים נחלקו האם גם נשים חייבות, והרבה נוהגים שנותנים עבור כל בני הבית ובכלל זה ילדים קטנים. המנהג המובא ברמ"א הוא לתת שלשה חצאי מטבע הנוהגת באותו מקום ובמדינת ישראל מדובר על סכום של שקל וחצי עבור כל אדם. בני עדות המזרח נהגו לתת סכום השווה לעשרה גרם כסף טהור למי שיכול, ואם מצבו דחוק יכול לצאת בשווה פרוטה.
למי נותנים?
"זכר למחצית השקל" ניתן לתת לעניים, למוסדות תורה או מוסדות צדקה. בעניין זה נראה לעניות דעתי כי יש מקום לחלק בין מתנות לאביונים המיועדים לעניים פרטיים ו"זכר למחצית השקל" שאותו ראוי לתת לצרכי ציבור כמו "מחצית השקל" שיועדה במקור לקרבנות ציבור בבית המקדש.
יהי רצון שבזכות מצוות הצדקה הקשורות לפורים יעביר הקב"ה כל גזרות קשות ורעות כפי שהיה בימי הפורים. "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים" (מגילה י"ג:).
הרב בניהו ברונר הוא נשיא ישיבת ההסדר בצפת וראש מיזם "בית ההוראה" של ארגון רבני 'צהר'
