כותרת משנה: על הקשר שבין אומנות, הציבור הדתי ופרשיות המשכן
"רוחנו איננו ירא מפני הזמנים,
הוא יוצר את הזמנים ומטביע עליהם את צורתו.
כוח היצירה שלנו מטביע את הרוחניות היותר עליונה,
בחומר ריאלי מעשי,
שכל מה שתגדל ההתפתחות
יגדל כשרון היצירה
והצד האומנותי הנפלא הנותן חיים לעולם
בהגלימו (לעשותו גולם = דבר בעל ממשות פיזית. ב.פ) את כל העליוניות שבמחשבה ושאיפה,
… וזה יקום עוד לתחיה
בכל מלואו
בתחיתנו השלמה".
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, אורות עמ' נ"ו
בעוד שהמדע שואל כיצד פועלת המציאות, האמנות יוצרת אותה. האמנות נותנת חיים לעולם, היא הופכת לממשות את ההוויה הרוחנית.
האמנות היא גאולה בכך שהיא משחררת את הרוח, מאפשרת ביטוי למה שהיה כמוס. היא מביאה את המימד הרוחני לביטוי ממשי.
לא תמיד צריך לכוון את הרוח. גם אי אפשר לדחוף רוח.
עם פריחת העיסוק באמנויות בציבור הדתי, הסתבר שדווקא הנוער היותר איכותי משתוקק לתחום זה. הדבר יצר זרם של צפיות והוראות: לשנות את התרבות, לחדור למעוזי התשקורת, להוביל מהפכה.
ביטויים אלו מעידים על האימה והתסכול שבה היה נתון הציבור האמוני מחד, אך גם על חוסר הבנה מוחלט בכל הנוגע לתחום האמנות מאידך.
בצלאל מקבל הוראות מדויקות כיצד לבנות את המשכן, אבל עדיין אין אנו יודעים כיצד בדיוק היו נראים הכרובים ומה המתאר של הגביעים המשוקדים, בצלאל לא קיבל הוראות באשר לכך.
מסתבר שאמנות צריכה את מגע נפשו של האמן. לאחר שבצלאל מקבל הוראות, הוא יוצר לפי חכמת ליבו ומהעצמיות שלו.
היצירה נובעת מהרצון לתת חיים במציאות, בעולם. תחושת השליחות של האמן לא יכולה להיות מכוונת לאידיאולוגיה צרה, תחושת השליחות צריכה להיות התשוקה עצמה, הרצון לגעת באלוהי, בקדוש ובכל מה שיש בו קצת נשגבות.
בצלאל נקרא גם פרנס, מנהיג. (ראה ברכות דף נה. ועין אי"ה שם) כי האמן הוא לא רק איש מקצוע, אמן הוא גם ובעיקר אדם שיודע להביע דבר מה באופן שמסוגל לגעת בנו. אמן יודע לקחת את התשוקה שלו ולחבר בין הרוח לבין האופן שבו היא באה לידי ביטוי.
ומשום כך האמנות מעצבת את המציאות, את הדור, את רוח התקופה. הצבת האמן כפוליטרוק בקולחוז, לא תאפשר לעצמת הרוח להוביל, הפריחה העזה של אמני הציבור הדתי עלולה לקמול אל עבר הבנאלי.
אם בעבר הייתה תהייה באשר ליכולת החיבור בין האמנות לבין הקדושה, דומה שכיום אין איש אשר אינו מבין את הפוטנציאל הטמון בחיבור זה. אסור לשגות באשליה שהאמנים יהפכו למטיפים, צריך לתת להם אור ואוויר, ופריחתם תבשם ממילא.
הרב בני פרל הוא ראש הישיבה לאמנויות ומדעים, בר אילן, תל אביב
