שאלה:
מה עמדת ההלכה בנוגע למסע בזמן? להתייחסותכם הרצינית אודה (נחום, תל-אביב)
תשובה:
ההלכה עוסקת בתנועה בזמן בשני הקשרים. בהקשר של מנגנון התשובה, המאפשרת חזרה ותיקון של דברים שנעשו בעבר, ובהקשר של אימות נבואות העוסקות בראיית העתיד. ההלכה לא עסקה בתנועה של אדם ב"מכונת זמן" משתי סיבות: הראשונה והעיקרית היא שמכונה כזו עדיין אינה בנמצא, וספק אם היא בכלל אפשרית, והשניה היא שהתפיסה היהודית של הזמן שונה מהתפיסה המערבית המקובלת, ובמידה רבה היהדות רואה את העולם כולו כ"מכונת זמן" גדולה.
נושא התנועה בזמן ביהדות רחב מאד, במיוחד בכל הקשור למנגנון המאפשר תיקון של העבר – קרי התשובה. הלכה פסוקה היא שהתשובה מכפרת על עוונותיו של האדם, ואפילו רשע כל ימיו ועשה תשובה באחרונה אין מזכירים לו שום דבר מרשעו (רמב"ם הלכות תשובה א ג). ברמה הפשוטה אפשר לומר שה' מרחם על השב מחטאו, והוא סולח ולא מעניש אותו. מדובר ב"כפרה" – כלומר החטא קיים וה' סולח. ברמה יותר גבוהה של תשובה אפשר לומר, שיפה כוחה של התשובה למחוק את החטא ולבטל אותו למפרע, ובבחינה זו אין צורך לסליחה מה' כי החטא התבטל ואיננו. מה שהיה כאילו לא היה, כמו מקרה של מחיקת הרישום הפלילי. תשובה שכזאת מכונה "טהרה" – והיא תשובה המנקה את האדם ומבטלת את העבר, או לכל הפחות מנתקת את הקשר שבין העבר של החטא וההווה.
ברמה הגבוהה ביותר של תשובה, לא רק שהתשובה מטהרת את האדם, אלא היא אף מביאה אותו גבוה הרבה אל מה שהיה יכול להגיע אילולא החטא והתשובה. במדרגה זו רב כוחה של התשובה לשנות את העבר, לעצב את המציאות מחדש ולהפוך את החטא לזכות. נכנה מדרגה זו בשם "תיקון".
הגמרא מספרת על ריש לקיש, אחד מהאמוראים הידועים, ש היה בעל תשובה לאחר שב"קריירה" הראשונה שלו לא היה מצדיקי הדור, וזאת בלשון המעטה. ריש לקיש היה זה שלימד שתשובה מאהבה אמנם אינה מוחקת את חיי האדם בחטא, אולם מאידך היא גורמת לכלל חייו לקבל צורה חדשה. סכום החיים של אדם השב בתשובה שלמה יכול לכלול את כל החוויות והמעשים, גם אלו שנעשו בחטא, ולהפוך אותם למטען חיובי. המגבלה היחידה שהעמידו חז"ל על מנגנון זה היא אפשרות ניצולו לרעה ע"י אדם שיאמר "אחטא ואשוב". במקרה כזה אומרים חז"ל, אין מספיקים בידו לעשות תשובה.
למרות זאת, אנו מוצאים הבדל ביחס לפעולתה של התשובה בין בי"ד של מעלה ובי"ד של מטה. ההלכה בבית הדין האנושי אינה מכירה בעיקרון ההתיישנות ולא מבטלת עונשים גם למי שחזר בתשובה. דבר זה מעלה שאלה חריפה – אם החטא נסלח או נמחק, אם הפך לזכות, מדוע נעניש את החוטא לאחר ששב בתשובה שלמה? מדוע התשובה פועלת רק במישור שבין אדם לה' ואינה מועילה במישור המשפטי הארצי?
תשובות רבות נכתבו לשאלה זו, אחת מהן בידי רבי צדוק הכהן מלובלין שהתקומם נגד הרעיון שבית הדין מענישים אדם שזה מכבר הינו חף מפשע. ר' צדוק מציע הסבר הכולל תפיסה מרתקת בעניין הזמן. שיטתו מבוארת בספר "תקנת השבים" (סימן ט) ועיקרה היא שיש בעולם יותר מרצף אחד של זמן וסיבתיות. רצף אחד של זמן וסיבתיות הוא המוכר בעולם הטבע, הנקבע והמחושב לפי נוסחאות תורת היחסות הכללית ומיכניקת הקוואנטים. זהו רצף הזמן בו אנו חווים את עיקר החיים שלנו ובו אנחנו גם חוטאים, שופטים ומענישים. עם זאת, מעבר לעולם שלנו, מתקיימות במקביל דינמיקות אחרות של תנועות חיים. אלו הם רצפי זמן וסיבתיות שונים משלנו, ובהם מתרחשים תהליכים המקיימים קשרים עם עולמנו דרך נשמת האדם, המסוגלת לקיים מגעים עם תהליכים רוחניים החורגים מרצפי הזמן והחלל הרגיל. לפי הסברו של ר' צדוק הכהן, על פני רצף הזמנים שלנו, יש נקודות השקה עם אותם מישורים שמעבר לעולם, שערים אל מישורי זמן וסיבתיות גבוהים יותר, דרכם אפשר לשנות ולהשפיע בחזרה על המתרחש בעולם שלנו.
ביטוי נוסף לציר הזמן בתהליך התשובה אנו מוצאים אצל הרב י.ד סולובייצ'יק בספרו "איש ההלכה" (עמוד 92 ואילך) בו הוא מתייחס למכניקה של היפוך זדונות לזכיות וזאת על ידי היפוך ציר הזמן והסיבתיות בנפש האדם. כל אחד נושא בנפשו את האני והאחר שבתוכו, ותהליך התשובה מאפשר לאדם ליצור בתוכו "אחר" אידיאלי, ולאחר מכן להחליף תפקידים, האחר המתוקן הופך להיות האני החדש. אמנם המעשים שאנו עושים, וגלי התוצאות המתגלגלים מהם, אינם נפרדים מאיתנו לעולם. הם כמו ילדים רוחניים שלנו, מעשי ידינו, הנשארים קשורים איתנו בקשר רוחני. אולם כאשר האדם מתקן את מעשיו ורצונו, כאשר הוא עושה תשובה, מושפעות התוצאות בעולם ונהפכות לטובה. כך הופכים הזדונות לזכויות. כך הופך ההווה לעתיד ומבטל את העבר.
נחתום בתפילה ובתקווה לזכות בתשובה שלמה, לוידוי אמיתי שלנו מול בורא עולם שבו נוכל לספר את הסיפור שלנו מחדש בצורה נכונה יותר. השיבנו ה' אליך, ונשובה.
הרב דרור ברמה, מרבני 'צהר'
התשובה המובאת לעיל היא תקציר מתשובה מלאה שפורסמה לראשונה בשו"ת הוירטואלי של רבני 'צהר' שבערוץ היהדות של אתר Ynet.
