"יקירי לבבי בני עקיבא עוז לכם ויפעת נשמה ממקור ישראל"- כך פתח מרן הרב קוק זצ"ל את מכתבו לכינוס מדריכים של התנועה בשנת תרצ"ד, ומנקודת מוצא זו של אהבה וחיבה ממשיך הרב וכותב את שלשת הדברים שצריכים להיות הקווים המנחים של התנועה אשר נושאת את שמו של גדול התנאים רבי עקיבא. הדבר הראשון היא אהבת תורה עד כדי מסירות נפש. השני הוא איחוד של כל הפלגים המתגלים בחיי האומה עם מקורם הברוך לנצח והשלישי היא התלהבות ומסירות לכל חזון של גאולה ותחיה לישראל ולארצו.
גם אנו אין לנו אלא לחזור על הדברים שכוחם יפה גם היום, בשנת תש"ע, ואולם נראה שצריך להתאימם באיזו מידה למציאות כפי שהיא.
הרבה שנים עברו מאז , והרבה דברים נשתנו באורח חיינו וממילא השינוי עבר גם על התנועה. אם בשנים ראשונות העמידה התנועה את ההתיישבות בקיבוץ כאידיאל מרכזי ומחייב, הרי עכשיו לא זו בלבד שלא מדברים על כך, אלא שאין מעמידים כלל שום אידיאל מרכזי אחר במקומו.
אמנם יפה עשתה התנועה העבירה את הדגש לנושא החינוך תוך כוונה שיהיה רוחני ומשמעותי יותר ומזוהה עם החזון הציוני דתי, אולם נראה לי שיש בכך מידה של "הסתפקות במועט". מותר ונכון לדעתי לצפות מתנועה גדולה כמו "בני עקיבא" לחזון גדול יותר שיציג אתגר מרומם המתאים לתקופה וגם לעקרונות הראשונים עליהם דבר הרב זצ"ל.
ואמנם כשבוחנים באופן מעשי את מימושם של עקרונות אלה, הרי שאין ספק כי "בני עקיבא" מקיימת אותם. התנועה תרמה ותורמת הרבה לאהבת תורה ע"י הקמת מוסדות חינוך, ישיבות ואולפנות לבנות. באשר לעקרון השני, הרי שאי אפשר שלא להתפעל מן העובדה שתחת כנפיה של התנועה התאגד ציבור ענק הכולל קבוצות בעלות רקע שונה עם מגוון רב של מנהגים, דעות ושיטות, דבר זה כשלעצמו הוא אולי ההישג הגדול מכולם.
אולם, כשמדובר בעקרון השלישי, לעומת זאת, תחושתי היא כי הוא הוזנח ואין כיום חזון מסודר באשר לגאולת ותחיית העם בארצו. דבר זה מאפיין את החברה כולה בדור הנוכחי השרוי ב"קטנות", ודווקא משום כך ראוי שתנועת נוער ערכית כמו בנ"ע תוביל מהלכים גדולים שעשויים לשנות את פני החברה כולה בנושא זה.
הצעתי היא להרים את הדגל הציוני דתי ביתר שאת וביתר עוז, כשהכותרת הראשית היא "מדינה יהודית עם זהות יהודית" עם פירוט הנושאים כמו שמירת שבת בפרהסיא, חינוך יהודי בסיסי לכולם, מערכת משפט וחקיקה עם זיקה יהודית, צניעות באורח החיים תוך צמצום פערים בחברה, כלכלה טובה אבל לא דורסנית והתיישבות יהודית כערך לאומי.
בכוחה של תנועת נוער לחזור ולהביא להתחדשות ערכית ולתת לאמירה המוכרת משכבר הימים "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" חיים חדשים, חיים שמתאימים למציאות וזורמים איתה.
יפה עשתה התנועה כשקבעה לחודש הארגון נושא מרכזי בשם: "למען שמו באהבה" המהווה אמירה עם תוכן של קדושה. זהו יעד שאליו אפשר להגיע בכל פעולה ובכל רעיון בבחינת "בכל דרכיך דעהו" כשכל מעשינו יהיו לשם שמים. עם זאת אל לנו להזניח את חתירתנו ליעד החשוב של מדינה עם זהות יהודית, כי בנפשנו הדבר.
על כן צריך לשלב בחכמה את האהבה עם הגבורה ואין כמו עשרות אלפי החניכים של "בני עקיבא" שיכולים להצליח במשימה הזו אם נדע להדריך אותם לשאוף לכך בדרך הנכונה.
הרב אריה שטרן הוא ראש מכון הלכה ברורה ומעומד הציונות הדתית למשרת הרב הראשי לירושלים
