אוף, עוד פעם אלול. למי יש כוח לכבדות הזאת? עוד פעם חשבון נפש ועוד פעם אותן נפילות ואותן אכזבות וסליחות וכפרות… די נמאס!! פשוט נמאס כבר. למה חודש אלול חייב להיות כל כך רציני וכבד?
באמת חכמי המוסר הדגישו את כובד ימי חודש אלול כימים המכינים את האדם לפני יום הדין בו כל בריות יפקדו מי לחיים ומי למוות, מי במים ומי באש. מפורסמת האִמרה כי ב"אלול" גם הדגים שבים רועדים, ואכן בהרבה מקומות בימי חודש אלול מתמקדים בתיקון ותשובה, בחשבון נפש והכנה לקראת יום הדין יום, בו כל הבריות עוברות לפני המלך ונקבע גזר דינם. (לדוגמה, במספר "ישיבות הסדר" מוותרים על משחקי הכדורסל בחודש זה מתוך הבנה שיש להתרכז במהות הימים ולא להסיח את הדעת מחשבון נפש ומהכנה ראויה), לכן הימים הללו לובשים ארשת רצינות, אווירה יותר "כבדה" משגרת השנה, אווירה שמכינה את האדם לקראת ימי השיא, ראש השנה ויום הכיפורים.
אמנם יש צד נוסף לימי הרחמים והסליחות, צד משלים אשר מאיר את ימי אלול באור בהיר ונעים. הבעל שם טוב ו"בעל התניא" נולדו בח"י באלול ודורשי רשומות דרשו כי שניהם הפיחו באלול חיות חדשה, מבט מלא אור על ימים אלו. הזמנה לראות באלול הזדמנות של מפגש. דווקא "בהיותו קרוב".
(ובאמת מתבקש מבט נוסף על ימי אלול, שהרי קצת קשה להתכונן לימים הנוראים רק באווירה כבדה ורצינית בהם בעיקר נפגשים עם החטאים והחסרונות ופחות עם המעשים טובים ועם היתרונות. והרי ברור שהשנה שחלפה לא הייתה כזו גרועה וחשוכה, ברור שהיו גם דברים טובים ומדוע הם כמעט לא באים לידי ביטוי בחשבון נפש?)
ימי אלול הם ימים בהם ניתנות לנו הזדמנויות חדשות, הזדמנות להתחדש, להשתנות, להסיר את אבק השִגרה ואת לכלוך החומריות, הזדמנות להיפגש עם המעלות הטובות שקצת עומעמו, עם הנשמה האלוקית ששוכנת בקרבנו, הזדמנות להתקרב אל אבינו שבשמים שכל כך רוצה ומצפה שנחדש את ימינו כקדם, ימי אלול הם ימים של ניתוח ממושך אשר כאב הבירור מלווהו בראשיתו אך שמחת התיקון מגיעה בסופו.
לא רק יראה יש בחודש אלול אלא גם שמחה גדולה היא לאדם לכבס את חטאיו, להסיר מעליו את בגדיו הצואים, אורה גדולה מביאה היא התשובה לעולם ולאדם, "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים". עם שמחה חדשה כזו צריך לבוא אל הבורא בפנים חדשות שבכוחן לתקן גם את העבר.
(לכן כדאי מאוד, בנוסף לחשבון העוונות, להדגיש גם את הדברים הטובים שהיו במהלך השנה, לחדד את היתרונות המיוחדים שיש בי, ולהעביר את כובד התשובה מחרטה על העבר לתקווה חדשה ולציפייה לעתיד, להוציא מתוכי את המיטב שבי.)
משימה משמעותית עומדת בפנינו להצליח בחודש אלול הקרוב להתכונן ברצינות ובתקווה, ביראה ובאהבה, כעבדים וכבנים, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים. ומתוך ימי ההכנה נצא לקראת השנה החדשה מלאים ומחודשים בשמחה.
ואולי ל"אלול" כזה כן כדאי לחכות, אולי "אלול" כזה יהיה חודש נעים וייתן כוח לכל השנה כולה…
ולפני סיום כמה עצות מעשיות כדי להוריד לת'כלס את הדברים:
- בזמן המיועד לחשבון הנפש כדאי לבדוק גם מה הן הנקודות שבהן התקדמתי השנה. להתעכב עליהן, להודות עליהן.
- לבחור אתגר חיובי (לא רק "מעכשיו אני לא…" אלא משהו חיובי חדש שיגלה את הטוב שבי) בעזרתו אוכל להתקדם, ולהצמיד לו החלטה מעשית.
- לחשוב על דמות מוכרת – הורה, קרוב משפחה, מחנך – ולשוחח איתו על הטוב שהוא הוסיף לי, או לשתף אותו בתהליך חיובי שעברתי.
- וכמובן לא לשכוח כשאומרים בתפילה "מודים אנחנו לך" לכוון באמת על הטוב שנטע בתוכנו.
הרב אלי שיינפלד
