כותרת משנה: עוצמתו ותפקידו של יצר העריות וההתמודדות הראויה עמו – חלק ב'
שאלה: למה הקב"ה לא ריחם עלינו קצת ולא נתן לנו את יצר המין במינון חלש יותר? היצר הזה הוא כל כך חזק וכל כך קשה להתמודד איתו! לכל מקום שהולכים, כל מה שעושים תמיד, תמיד הוא ברקע! למה זה ככה??
תשובה: השאלה אכן במקומה, ויעידו על כך ניסיונם של חכמים לבטל את יצר המין, כפי שמספרת הגמרא במסכת יומא. חכמים שראו את הנזקים העצומים שגורם יצר זה התפללו שיימסר יצר המין בידם, ואכן עלתה תפילתם בידם. אולם בטרם כך הם הוזהרו שלא להרוג את היצר, מכיוון שהריגתו תגרום לאבדון העולם. לאחר שהיצר היה בידם של חכמים, הגמרא מספרת שחיפשו בכל ארץ ישראל ביצה של תרנגולת ולא מצאו.
הסיפור מעלה מס' שאלות. ראשית לא ברור מדוע הוזהרו חכמים שלא להרוג את היצר, והלא כל מטרתם הייתה למנוע ממנו להמשיך ולהזיק? זאת ועוד: מה הקשר בין מסירתו של יצר המין בידי חכמים לכך שלא נמצאה ביצה בכל הארץ?
בכדי לענות על שאלות אלה ואת דברי הגמרא בכלל, יש לבאר את העיקרון היסודי לפיו כל כוח וכל יצר שקיימים בעולם ובאדם, יכולים לשמש לחיוב ולשלילה. יצר האכילה, לדוגמא, גורם לאדם להרגיש רעב וע"י כך האדם מקיים את גופו. מאידך באכילה קיים גם ממד של תענוג שעלול להביא את האדם לידי רדיפה מוגזמת וזללנות נמוכה. החכמה היא למצוא את האיזון שמאפשר שימוש נכון בכל כוח ובכל יצר.
עיקרון חשוב זה, שבו הכוחות והיצרים יכולים לשמש הן לחיוב והן לשלילה, נלמד גם מ רבי ישמעאל: "תנא דבי רבי ישמעאל אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח, אם ברזל הוא מתפוצץ". רבי ישמעאל אמנם מכנה את יצר הרע 'מנוול', אולם הוא לא מייעץ להרוג את המנוול וגם לא להילחם עמו מלחמת חורמה. רבי ישמעאל מייעץ למשוך את המנוול לבית המדרש שם הדרכת התורה תגרום לאותו יצר לבוא לידי ביטוי בצורה חיובית. לא בכדי המילה "יצירה" נגזרת מהמילה "יצר". כשהיצר איננו מכוון ליצירה, להוספת חיים, הוא הופך למנוול. מאידך, כשהוא משמש לתפקידו הנכון, הוא יוצר חיים עדינים, בריאים וחדשים.
לאחר שהבהרנו עקרון זה ניתן לגשת לשאלה מדוע יצר המין מתגלה בעוצמה כה גדולה ביחס ליצרים אחרים באדם (כמו אכילה, כבוד או ממון). ובכן ניתן לומר כי עוצמתו של היצר היא נגזרת של יכולתו להוסיף חיים וליצור דבר חדש בעולם. ישנם יצרים שכל עניינם הוא לבסס את החיים הקיימים ולשמר את קיומו של האדם, כמו יצר השינה (שעניינו לחזק את כוחות האדם), יצר הממון (ביסוס החיים מבחינה חומרית), יצר האכילה (שימור ותחזוק הגוף) וכו'.
אולם לא כן יצר המין.
ללא יצר המין העולם בהכרח יחדל מלהתקדם ומלהתפתח. ללא יצר המין העולם יתנוון, שכן ביצר המין טמון כוח ההמשכיות) במילים אחרות: לעומת יצרים אחרים, יצר המין הוא יצר שמתייחס לא רק לחיי ההווה אלא גם לחיים עתידיים! יצר המין עניינו לקרב בין המינים במטרה ליצור חיים חדשים. זו גם הסיבה בגללה יצר העריות חזק ועוצמתי יותר מהיצרים האחרים. מגמתו של יצר המין היא יצירת חיים, הוא הנצח ולכן גם חכמים הוזהרו לבל יהרגו אותו. ביטול יצר המין אמנם ימנע כליל את הקלקולים הבאים בעטיו, אולם במקביל הדבר יביא לחורבן העולם.
מאחר שעוצמתו ויכולתו של היצר המין ליצור חיים היא כה רבה, ממילא ברור מדוע הנזקים שהוא מסוגל לחולל גם הם אדירים. ככל שהעוצמה גוברת כך גדל הסיכוי, ובמקביל גם הסיכון. שימוש נכון של היצר בכיוונים של בניה, יצירה וקדושה יגלו כוחות חיים אדירים. הירתמותו של היצר לכיוונים שליליים תגרום לנזקים וקלקולים.
מכאן שאין "יצר הטוב" ו"יצר הרע". מדובר בכוח אחד שכמשתמשים בו לשלילה הוא מתגלה כרע וכאשר משכילים להשתמש בו כראוי הוא מתגלה כטוב. יצר השינה מאפשר חידוש של כוחות חיים אך עלול לגרור את האדם לעצלנות. יצר הממון מאפשר לאדם להתפרנס בכבוד אך עלול להוביל לחמדנות, רדיפת ממון וקמצנות. האכילה מחזקת את האדם ואת כוחות גופו, אך אותו יצר עלול להביא לזלילה ולאכילה גסה ולא הכרחית. יצר המין יכול להביא חיים חדשים לעולם, אך עלול גם לגרום לקלקולים כזנות וכפריצות. ביטול של כל כוח ויצר בהכרח כורך בתוכו הפסד גדול. זו הסיבה בגללה כאשר ניסו לבטל את יצר העריות גם תרנגולת חדלה מלהטיל ביצים. נמצאנו למדים כי עוצמתו של יצר המין היא לא תקלה, אלא ברכה שעלינו להודות עליה לבורא עולם שנטע בנו כוח אדיר ומופלא שכזה, באמצעותו אנו מסוגלים ליצור חיים ולהיות שותפים משמעותיים בבריאה. הביטויים השליליים של יצר העריות הם פסולת מכוערת של גרעין קדוש וטהור!
בשאלה כיצד ראוי להשתמש עם יצר המין בצורה הנכונה על פי הדרכתה של תורה, נעסוק בעזרת ה' בשבוע הבא.
הרב אלי שינפלד הוא ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים. לתגובות: elidid@gmail.com
