תרמו לצהר

ה"קרחת" של קורח

"ויקח קרח בן קהת בן יצהר בן לוי…" (במדבר טז, א)

"קורח" הוא שם די מוזר, עוד יותר לאדם שהוא נצר למשפחת לוי הידועה בנאמנותה לעבודת ה'.

חכמינו נדרשו לשאלה זו במסכת סנהדרין דף קט:

קרח – שעשה קרחה בישראל שנבל הוא וכל עדתו בארץ. בן יצהר – בן שהרתיח עליו את כל העולם כצהרים, כלומר הכעיס את כל העולם. בן קהת – שהקהה את שיני מולידיו, בייש את מולידיו. בן לוי – שנעשה לויה בגיהנום.

בעוד שפשט הכתובים באים לשבח את ייחוסו של קורח, נדמה שחז"ל ראו אותו כגורם בעייתי לעם ישראל. לפי דבריהם, קורח נקרא כך מפני שעשה קורחה בישראל. כלומר, הוא גרם חלק נכבד בעם ישראל למות. מי בבליעת הארץ, מי בשרפה ומי במגפה שפרצה לאחר מכן. כמו ששרפה הפורצת בלב יער עבות מותירה קרחת ביער, כך מחלוקתו של קורח מול משה ואהרון גרמה ל"חור" בעם ישראל.

דברי חז"ל צריכים ביאור. בכל דור ודור קמים עלינו אויבים המבקשים את גופנו ונפשנו כדי להשמידנו ולגרום ל"קרחות" בישראל. החל מפרעה המצרי, בלעם הרשע וכלה באויבי דורנו (עיין ערך אירן). ועדיין לא נכתב עליהם 'שרצו לעשות קורחה בישראל'?

הזוהר הקדוש דרש בסופי תיבות את השם "קרח"- "צדיק כתמר יפרח" וכך רצה לרמוז על כוונתו של קורח לצפות על העתיד. דהיינו ,קורח ראה את מציאות העתידית שבה עם ישראל עתיד להיות "ממלכת כוהנים וגוי קדוש", ולכן טען "כל העדה כולם קדושים". על אותה דרך, חז"ל מבארים שקורח היה פיקח, אך "עינו הטעתו" – הוא הקדים את זמנו והתבונן על המציאות רק לפי עינו הפרטית ולא ראה עין בעין את המציאות כפי שהקב"ה ראה לנכון.

גם בתחילת הפרשה הזוהר מבאר את שורש הטעות של קורח:

תא חזי, אהרן ימינא ליואי שמאלא, קרח בעי למעבד חלופא דימינא לשמאלא, בגין כך אתענשׁ.

נראה שכוונת דברי הזוהר הקדוש שקורח היה שייך לצד שמאל, דהיינו למידת הדין. לעומתו אהרון ייצג את צד ימין, כלומר את מידת החסד. קורח רצה להחליף את ימין בשמאל ואת שמאל בימין ולהיות במעמד אהרון הכוהן הגדול. הוא בעצם טעה בהבנת תפקידו בעולם. תפקיד הלוויים במקדש שונה מתפקיד הכוהנים. הלויים מבטאים את מידת הדין ותפקידם לסלק את הפסולת והטומאה ולדאוג למדרגת הטהרה שבישראל. אך הכהונה מייצגת את מידת החסד ותפקידה להעלות את מדרגת הקדושה שבישראל ולדאוג להתעלות האינסופית של העם. לפי סדר התורה, הסדר הוא "וטהרו וקדשו", כלומר הטהרה באה כהכנה לקדושה. קורח שינה את הסדר הזה. הוא רצה לקפוץ ממדרגת הלווייה למדרגת הכהונה ולהגיע מהר מאוד אל היעד של "ממלכת כוהנים", בלי לעבור דרך הטהרה הדואגת להסרת הטומאה במעשים, במידות ובמחשבות.

איך כל זה קשור ל"קרחת" של קורח?

על פי תורת הנסתר, השערות של האדם מבטאות את מידת הדין שבאה לתקן תיקונים חשובים מאוד. קורח רצה לדלג על מידת הדין ולהחליפה במידת החסד, ולכן הוא "החליף" (גזר) שערותיו  ובכך יצר קרחת בישראל. אותן שערות שאמורות להגן ולהוביל את האדם אל מדרגת הקדוש, כמו אצל הנזיר הנקרא בפי התורה "קדוש", אין להמירן ואין להחליפן אפילו כדי להעלות למדרגה של קדושה.

כותב המאמר: הרב שרון שמחי רב קהילת "אור חדש" חולון