משנה: תורת ישראל היא גם חוקה אבל גם תוכן לימודי. והדברים תלויים זה בזה. תורת ישראל היא הדוגמה היחידה בעולם לתוכן רוחני שמונחל לא רק לאליטות אלא נלמד ומחובב גם על המוני העם בכל הגילאים. זהו סוד ההתחדשות בתורה והקשר שלה למוסד הקהילה בישראל
מראה הילדים לפנות בוקר מעורר השתאות. חלקם יושבים ועיניהם הטרוטות מביטות בבחור שמנסה ללמדם עוד דבר-מה. ראשם של אחרים צנח זה לא מכבר אל השולחן שלפניהם. לא רחוק משם יושבת קבוצת אנשים מבוגרים המשתדלת לעקוב אחר המרצה, שנאלץ להתמודד לא רק עם הנושא שבחר בו אלא גם עם העייפות של האנשים הקשובים לדבריו.
מחזה זה חוזר על עצמו מידי שנה בליל חג השבועות בקהילתנו שבחיספין, כמו גם בקהילות רבות בעולם היהודי. מאות אלפי יהודים מכונסים ולומדים תורה בלילה. אין התרחשות מופלאה שכזו בשום אומה ולשון. מה מביא אנשים רבים כל כך להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורת ה', גם כשיכולת הקליטה הולכת ומצטמצמת ככל שהשעות נוקפות?
פרשן השולחן ערוך, ה"מגן אברהם", כותב שאירוע ייחודי זה מופיע לראשונה בזוהר כמנהג חסידים ראשונים. כוונתו למתואר בה"אידרא רבה" – ככינוס הגדול, שנערך כנראה בליל שבועות, ובו השתתפו רשב"י ובני החבורה הקדושה שלו, ותכליתו העלאת השכינה השורה בגלות מאז חורבן בית המקדש ותיקונה. זמן ההתרחשות הוא חג מתן תורה, והוא מתואר כיום הנישואין בין כנסת ישראל – "הכלה", לבין הקב"ה – "החתן". הכלה מתקשטת בעשרים וארבעה תכשיטים המוזכרים בנביא ישעיהו (ג, יח-כד), ושנדרשו על כ"ד ספרי התנ"ך. מנהג זה נקרא "תיקון ליל שבועות" משום שנועד לתיקון הגלות והקלקול שנוצר כתוצאה מכך.
לא ידוע על קיומו של מנהג זה בימי האמוראים והראשונים. המג"א מציין שבתקופתו – לפני כ-350 שנה – המנהג כבר היה קיים, והשותפים בו הם "רוב הלומדים". כלומר מדובר בשכבה מצומצמת, אלו שבדרך כלל לומדים גמרא.
יש להניח שיסודו של המנהג המוכר לנו כיום, המקיף שכבות רבות, נוצק בליל שבועות בסלוניקי לפני כ-500 שנה. באותו לילה דיבר "המגיד" של ר' יוסף קארו לראשונה גם באזני בני חבורתו, והזהיר אותם לקיים את מצוות ה' ולעלות לארץ ישראל כדי להקים את השכינה מעפרה. בני החבורה ראו באותו מעמד קסום כעין מעמד הר סיני. ואכן סדר הלימוד שסידר ר' שלמה אלקבץ באותו לילה התקבל בעם ישראל, בעיקר בקרב עדות המזרח, ונקרא "תיקון ליל שבועות".
המג"א מציע טעם אחר לריבוי הלימוד בלילה זה ולשם "תיקון" שניתן לו. המדרש מספר שכשבא הקב"ה לתת את התורה, ישנו העם באוהליהם, עובדה שהתפרשה כחולשה בהשתוקקות לשמיעת דבר ה'. המנהג נוצר על מנת לתקן את האירוע המביש. המאמץ ללמוד כל הלילה מבטא את אהבת עם ישראל לתורת ה'.
מטרתו המוצרת של מעמד הר סיני הייתה בניין האמון במשה רבנו כמוסר דבר ה' לדורות עולם. אולם באמת למאורע זה של מתן תורה במדבר קיימת חשיבות עצומה בתולדותינו ותולדות האנושות. עצם יציאתו של עם קטן אל חזית ההיסטוריה העולמית קשורה במעמד זה. כל מה שאנחנו יכולים לתאר לעצמנו, כמעט כל תופעה הקשורה לתולדות ישראל, קשורה גם ביחס למאורע כביר זה. מכל בעד ונגד, איך ולמה, המשברים והפתרונות, נמשך חוט גלוי או סמוי אל מרגלות הר סיני.
תורת ישראל ניצבת על שתי רגלים. האחת – היותה חוקה וצו, השנייה – היותה תוכן לימודי. וזו תלויה בזו. קיום התורה כצו אפשרי רק על ידי לימודה. ההתמודדות עם המציאות המשתנה מחייבת לימוד יצירתי מתמיד. למעלה מזאת, הדרך להתחבר לתורה, וגם זו דרך יהודית מובהקת, היא על ידי לימוד שיש בו פרשנות, התמודדות והעמקה. כך התפתחה העוצמה האינטלקטואלית האנושית שאין דומה לה.
יכולת זו הגיעה לשיאה בתקופת בית שני ולאחריו. חכמי התורה שבעל פה ידעו לעצב בית מדרש שיטתי ורציף מבחינה משפטית והלכתית. הצלחתם הייתה גם בכך שהדבר לא נותר רק במסגרת הצרה של אנשי המקצוע בלבד. נעשה מאמץ מכוון ומתמיד, דורות על גבי דורות, להנחיל את התורה ולחבבה על המוני העם – למן הילדים הקטנים ועד ליהודים המבוגרים ביותר. כתוצאה מכך החברה היהודית הייתה תמיד קהילה של משכילים יודעי קרוא וכתוב, אנשים שהחשיבה הייתה אחד מעיסוקיהם התדירים.
זו הייתה האיכות של הקהילה היהודית. מכל הבחינות האחרות הייתה החברה היהודית בגלות נחותה מסביבתה: מעטים במספר, נטולי כוח והשפעה פוליטית, אנשים שגזלו אותם, גרשו אותם והרגו אותם. אבל הם היו נעלים אלף מונים מסביבתם בעוצמתם הרוחנית והמוסרית. כשפרצה החוצה, הצמיחה עוצמה זו תופעות מופת תרבותיות, רעיונות של תיקון חברתי וזרמי אנרגיה אדירים שגרמו למהפכות עולמיות.
בליל חג השבועות, שהוא לפי המסורת היום שבו התקיים מעמד הר סיני, מצהירים יהודים על סולם הערכים שלהם. מבוגרים ונוער, זקנים וילדים, נאספים חבורות חבורות למערכת של שיעורים הנפרסת על פני הלילה. הם עוסקים בתורת ה' הדומה לים שאין לו סוף, לא רק מבחינת ההיקף האינטלקטואלי האדיר, אלא גם מבחינת העומקים והמצולות. אלא שערכו של אותו ליל-שימורים אינו נמדד כל כך בכמות החומר הנלמד ובאיכותו, כמו בעצם קיומו.
כשהם ערניים או מנמנמים, עצם נוכחותם מותחת גשר סמוי אך איתן של המשכיות והשפעה, בין אותו אירוע מפליא וחד פעמי שאירע לפני אלפי שנים לבין ההווה והעתיד של עם ישראל .
בעצם קיומו של ליל לימוד זה משוררת האומה לנותן התורה, הקדוש ברוך הוא: "מה אהבתי תורתך".
הרב אהרן איזנטל הוא רב היישוב חיספין וראש הכולל בישיבת "הגולן ומרבני 'צהר'
