למרות גאונותו המופלאה של רבי נתן נטע אלעווסקי, לא נודע שמו בקרב רבים מלומדי התורה. הוא היה רב בסיביר במשך עשרות שנים תחת אימת השלטון הקומוניסטי, עובדה שמנעה ממנו להתפרסם ולהוציא לאור את דברי תורתו המיוחדים. למרות האיומים הקשים על כל מי שיעסוק בפעילות דתית, נסע רבי נתן לווילנא בירת ליטא, ושם הדפיס את ספרו היחיד: "חיי עולם נטע". הספר מסכם שאלות ותשובות בתחומי הלכה שונים.
לימים, כאשר נמצאו כתבי היד של הספר, נראו על חלק מהדפים ציור של עיגול בתוך עיגול,בדומה לאיור המצוי על לוחות המשמשים למטווחים וקליעה למטרה. על העיגולים נכתבו בכתב צפוף תשובות בהלכה. מה פשר "דפי המטרה" בכתבי היד של הספר?
בנו של הרב הסביר כי היו ימים שהעניות בביתם היתה כה רבה, עד שאביו לא יכול היה לרכוש נייר לכתיבה די צורכו. לכן אביו היה צועד בלילות מספר קילומטרים עד למחנה של הצבא האדום שהיה מחוץ לעיר, ושם בחסות החשיכה היה חודר למחנה ונוטל דפים משומשים מלוחות הקליעה למטרה. לאחר מכן הוא היה שב בקור הסיבירי המקפיא אל ביתו בכדי להמשיך ולכתוב את חידושי תורתו.
מניין שאב הרב את הכוחות לנדוד מרחקים בקור שכזה רק בשביל כמה דפי נייר משומשים? התשובה לכך היא שכאשר היה צועד לשם רבי נתן נטע, דומה היה לבחור מאורס הצועד אל בית ארוסתו כשהוא מלא בצפייה ובאהבה. האהבה לתורה שבערה בתוכו גרמה לכך שלא קושי המרחק ולא הצינה המקפיאה ימנעו ממנו להגיע אל אשר אהבה נפשו.
המשנה במסכת תענית מדמה את יום נתינת התורה ליום החתונה : "ביום חתונתו – זה מתן תורה". המשנה מלמדת אותנו כי כשם שהחתונה היא נקודת שיא בקשר שבין איש לאישה, כך נתינת התורה היא נקודת שיא בקשר שבין נותן התורה לעמו ישראל. כשם שהחתונה מעניקה את התשתית הראויה לבניין הבית העתידי, כך נתינת התורה מאפשרת יצירת תשתית ראויה לחיים משמעותיים ומשמחים. כשם שהחתן והכלה מלאי שמחה לקראת החתונה כך שמחים ישראל לקראת קבלת התורה בבחינת "ישיש עליך אלוקייך כמשוש חתן על כלה".
הגמרא במסכת שבת מביאה שתי דעות לפענוח נוטריקון מילת 'אנכי' הפותחת את עשרת הדיברות: "ר' יוחנן אומר אנכי נוטריקון: אנא נפשי כתבית יהבית רבנן אמרי: אמירה נעימה כתיבה יהיבא".
רבי יוחנן מבאר כי מילת 'אנכי' רומזת על כך שבאמצעות התורה ניתן להיפגש מפגש באופן ישיר עם הקב"ה. כלומר בכוח התורה לממש בפועל את הקשר שבין נותן התורה למקבל. חכמים מוסיפים ומבארים כי דברי התורה לא רק מחברים ומקשרים את עם ישראל לקב"ה, אלא בעצם מהותם הם נעימים ומשמחים כדברי נעים זמירות ישראל: "פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים, מְשַׂמְּחֵי-לֵב; מִצְוַת ה' בָּרָה, מְאִירַת עֵינָיִם. יִרְאַת ה', טְהוֹרָה–עוֹמֶדֶת לָעַד:מִשְׁפְּטֵי-ה' אֱמֶת; צָדְקוּ יַחְדָּו. הַנֶּחֱמָדִים–מִזָּהָב, וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ, וְנֹפֶת צוּפִים"
נמצאנו למדים כי באמצעות קבלת התורה ניתן להיות קשורים לקב"ה, ובו זמנית בכוחם של דברי התורה להנעים ולהאיר את החיים, להרוות נפש צמאים ולהשביע בטן רעבים.
החתונה היא אמנם נקודת שיא בקשר שבין החתן והכלה, אך היא רק נקודת פתיחה. זוג שלא יעמול בבניית קשר נכון; בעל ואישה שלא יתחדשו בחיי הנישואין, אולי יזכרו בערגה ביום חתונתם אולם יצטערו על השמחה הגדולה שהייתה ולפתע כך נעלמה.
וכשם שיום החתונה הוא נקודת פתיחה של קשר ארוך שיש להשקיע ולטפח אותו, כך גם יום מתן תורה מהווה נקודת פתיחה לחיים בהם התורה לא מונחת בקרן זווית אלא היא חיה באופן תמידי ומשמעותי. כאשר מקבלים את התורה ושמחים בה כבשמחת החתונה, וכאשר מבינים שאת הקשר הראשוני ניתן וצריך להמשיך על ידי לימוד והשקעה תמידית, אז גם מקבלים כוחות חדשים ושמחה אמיתית. שמחה שבכוחה ניתן ללכת למרחקים ארוכים, לסמן מטרות חדשות ואיתן להגיע למקומות נפלאים. חג מתן תורה שמח!
הרב אלי שיינפלד הוא ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים. לתגובות elidid@gmail.com
