"העולם שייך לצעירים". על אמיתות היגד זה נשפך הרבה דיו. אומנם העולם לא שייך רק לצעירים, אך נראה שבתחומים מסוימים בשוק העבודה אנשים מעל גיל מסוים מתקשים למצוא עבודה. יכולות להיות לכך מגוון סיבות, נכונות יותר ונכונות פחות.
פרשת השבוע עוסקת בין היתר בגילאי תחילתה וסיומה של עבודת הלווים בבית המקדש:
"וידבר יהוה אל משה לאמר: זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד: ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד: ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם" (במדבר ח, כג-כו)
הלוי מתחיל את תפקידו בגיל עשרים וחמש כסטז'ר, ובגיל חמישים הוא מתחיל לעבוד בפועל, עד שמגיע לגיל חמישים. תפקידו של הלוי בשנים האלה הוא לנגן ולשיר בבית המקדש. בגיל חמישים הוא פורש מפקידי הנגינה ועובר לעסוק בעבודות לכאורה "טכניות" בלבד. מכאן עולה השאלה, מה מיוחד בגיל חמישים שבו הלוי פורש מעבודתו?
המשנה במסכת אבות אומרת כך:
"הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד, בן שמונה עשרה לחופה, בן עשרים לרדוף, בן שלשים לכח, בן ארבעים לבינה, בן חמשים לעצה, בן ששים לזקנה, בן שבעים לשיבה, בן שמונים לגבורה, בן תשעים לשוח, בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם" (משנה, אבות ה, כא)
המשנה בעצם אומרת שאדם בן חמישים מגיע לאמצע חייו עם זווית ראייה רחבה. מצד אחד, הוא לא מבוגר מדי ומצד שני, כבר יש לו מספיק ניסיון חיים. בגיל חמישים האדם כבר לא מנסה לכבוש את העולם, וגם יכול להיות שהוא פחות יצירתי מבעבר אך בשל ניסיון חייו, העצה שלו שווה המון.
מסביר האדמו"ר מגור בספרו שפת אמת בשם סבו שאכן הלוי בגיל חמישים מוסב לעבודה טכנית, אך יש לו רובד נוסף, והוא להדריך את הצעירים ולהכווין את ההתלהבות שלהם כך שעבודתם בבית המקדש תהיה שלמה ואמיתית . אין הכוונה שעליו לצנן את התלהבות , אלא עליו לסייע לה להיות מדויקת – "…ושבח הזקנים הוא בזה שיש להם ישוב הדעת שלא להתפשט ההתלהבות יותר מדאי… וזה שכתוב ושרת את אחיו לשמור משמרת. כי הזקנים נותנים כחם לציבור לסייע להנערים שלא יתערב פסולת בעבודתם" (שפת אמת, פרשת בהעלותך)
אותם לוויים שמעל גיל חמישים אינם "זזים הצידה" משום שכבר אין להם מה לתרום, אלא הם משלימים את התמונה המלאה, ויוצרים מערך חניכה וחשיבה עם הלויים הצעירים. המבוגרים מפרים את הצעירים וברור הדבר שגם המבוגרים מופרים מהצעירים, וכך נוצרת השלמה וחברה בריאה ותקינה.
אפשר להקיש מהלווים לשוק העבודה או לחברה באופן כללי. דווקא רב גילאיות וישיבה של צעירים ומבוגרים ביחד יכולה להיות משפיעה, נכונה ומדויקת יותר.
כותב המאמר: הרב אבירם חריב – רב אולפנת דולב
