אבא שבשמיים, שלום.
אני רוצה לשתף אותך במה שמתחולל בתוכי בימים האחרונים. כידוע ראש השנה מתקרב ואני כמו אנשים רבים משתדל להגיע מוכן ליום הדין, וחלק משמעותי בהכנה שלי לקראת ראש השנה הוא הניסיון לתקן את חטאיי העבר.
אני לא צריך לספר לך את אותם הדברים המוטעים שעשיתי בשנה שחלפה, הרי אתה רואה ושומע ויודע ואתה גם בוחן כליות ולב. אבל אני, בניגוד אליך, לעיתים שוכח גם דברים חשובים, גם במקרים שהם התרחשו רק לפני מספר חודשים. לכן לקחתי עט ונייר וסיכמתי לעצמי את הדברים המרכזיים שקרו בשנה שחלפה. ניסיתי להיזכר באותם הפעמים בהם וויתרתי לעצמי ולא התנהגתי בצורה שהולמת את אישיותי. ניסיתי גם לדלות מזיכרוני את הטעויות הרבות שעשיתי, בכוונה תחילה או בגלל לחץ חברתי. ואכן להפתעתי הלא גדולה, מהר מאוד הדף התמלא ברשימה ארוכה של חטאיי העבר.
אם לומר לך את האמת, תהליך הכתיבה של אותם הדברים היה בכלל לא נעים, וכעת כאשר אני מתבונן בדף המלא אני מתאכזב מעצמי ואפילו מעט מתבייש. אבל לא בגלל זה אני פונה אליך עכשיו, אבא יקר. לא בגלל תחושות האכזבה והבושה אני מרשה לעצמי להפריע לך. יש משהו הרבה יותר מהותי שיושב לי על הלב.
תוך כדי קריאת רשימת הטעויות והמעשים המקולקלים שעשיתי בשנה שחלפה, פתאום הרגשתי הרגשה לא טובה, הרגשה איומה. הרגשתי תחושה חזקה של פספוס. מתוך התבוננות ברשימה הבנתי שבעצם פספסתי את ההזדמנות להיות מחובר אליך. להיות קשור אליך באמת. פתאום הבנתי שהדבר שבאמת הכי מפריע וכואב לי בכל תהליך סיכום השנה שעברה לה, הוא שבשנה שחלפה לא הצלחתי לבטא בפועל את האהבה שלי כלפייך. לכן אני פונה אליך, כי חשוב לי שתדע שבאמת ובתמים אני רוצה להיות קרוב אליך, למרות שלא תמיד אני מצליח לבטא ולגלות בפועל את רצוני, את פניך ה' אבקש.
זה לא התחמקות מלעשות תשובה על החטאים שעשיתי. זה לא שאני לא רוצה לתקן את כל מה שמקולקל. אדרבה, בכל מאודי אני רוצה למחות את חטאיי העבר, אני מאוד רוצה למחוק חלק מהדברים שנעשו בשנה שעברה, ואני משוכנע שעוד אמצא את המקום ואת הזמן להתעסק גם בכך.
אלא שעכשיו בפתחה של השנה החדשה אני שמח שיש לי את הזדמנות, גם עכשיו בפנייה אליך, וגם בתפילות ראש השנה, לעזוב לרגע אחד את כל העיסוק בחטאים ובעוונות ופשוט לשטוח בפניך את הרצון האמיתי שלי – והוא, להיפגש איתך באמת. את פניך ה' אבקש.
ועכשיו אחרי שפרקתי מעט את מה שיושב לי על הלב, אני משוכנע שאגיע מוכן יותר לראש השנה. שנים רבות לא הבנתי איך אפשר ביום הדין לשמוח ולשיר, לאכול ולזמר. אבל כעת אני מבין טוב יותר מהי העבודה הרוחנית של ראש השנה. בראש השנה אנחנו עוזבים לפתע את כל העיסוק בחטאים ואנחנו מפנים מקום וזמן על מנת שנוכל להביע את הדבר המשמעותי ביותר והוא הרצון להיות יותר קרובים. לכן בתפילה אנחנו מציינים בעיקר את המלכתו של ה' כמלך על כל העולם, ולכן גם בראש השנה אנחנו שמחים על כך שיש לנו את הזכות להיות חלק מממלכתו של ה'.
אבא, תודה רבה על ההקשבה. אני מבטיח לך שבשנה הקרובה, אשתדל לא לחטוא. בעיקר אני מבטיח שאשתדל להיות קשור אליך, לאהוב אותך באמת.
אז שוב תודה ושתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
בנך האוהב.
הרב אלי שיינפלד הוא ר"מ בישיבה התיכונית במעלה אדומים
