ראש השנה הוא יום של חשבון נפש ציבורי. ביום זה אנו ממליכים את ריבונו של עולם על העולם כולו, כמו שאנו מבקשים בתפילת ראש השנה. הדבר בא לידי ביטוי גם בתקיעות השופר. יום הכיפורים, לעומת זאת, הוא יום של חשבון נפש אישי: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' "תטהרו". יום של סליחה ומחילה לחטאות האדם וטהרתו לפני אדון כל.
לכאורה הסדר היה צריך להיות הפוך: תחילה צריך האדם לטהר את עצמו, לשוב בתשובה ורק אז להמליך את ה' על עצמו ובהיותו נקי וטהור גם על העולם כולו. מדוע א"כ הקדימו את ראש השנה ליום הכיפורים?.
הרמב"ם למד מכאן יסוד ערכי חשוב שאותו הוא מבטא בהלכות תשובה."הפורש מדרכי ציבור, אף על פי שלא עבר עבירות אלא נבדל מעדת ישראל ואינו עושה מצוות בכללם, ולא נכנס בצרתם ולא מתענה בתעניתם אלא הולך בדרכו כאחד מגויי הארץ וכאילו אינו מהם אין לו חלק לעולם הבא".
מדברי הרמב"ם מבואר, כי היחיד בישראל אינו יכול להגיע לשלמות, אלא אם כן הוא מעורב עם כלל עם ישראל וחש אכפתיות לגורלו. על פי דברים אלו נבין מדוע אין היחיד יכול בעשרת ימי תשובה להתייצב לפני אדון כל כשהוא אדיש לכל הסובב עמו ומחשבתו נתונה רק לשלמותו האישי. תחילה על האדם לשתף עצמו עם הציבור, לגלות אחריות לאומית והזדהות עם יעודו של עם ישראל, ורק אחר כך לדאוג לגורלו האישי. על פי עקרון זה, הסביר רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, בעל "משך חכמה" את דברי המדרש "חביב משה מנח. נח נקרא איש צדיק בסוף ימיו נקרא איש האדמה משה משנקרא איש מצרי לבסוף נקרא איש האלהים". יש שתי דרכים בעבודת ה', האחת, היא התבודדות, התנתקות, כפי שנח התנהג עם בני דורו. והדרך השניה היא מעורבות עם הציבור ודאגה לכלל, כפי שמשה רבנו גילה אכפתיות. נח שנקרא בתחילה איש צדיק לבסוף נקרא איש האדמה. משה רבנו שבתחילה נקרא איש מצרי, לבסוף נקרא איש האלוהים.
בליל ראש השנה, בפתחו של יום הדין, אך טבעי שכל אחד דואג ומתפלל לעצמו ובני משפחתו הקרובים אליו. אך חובה עלינו לראות גם את הכלל במשור הרוחני ובמישור המעשי. יש מובטלים, רעבים, יתומים ואלמנות וחסרי בית שצריך לדאוג להם. גם במישור הרוחני יש לגלות מעורבות. אנו עדים להתקרבות למורשת ישראל ולעם היהודי אך מאידך גיסא, יש גם ניכור והתבוללות נוראה ביהדות התפוצות שצריכה להדאיג כל פרט ואת הציבור כולו.לאחר שנגלה מעורבות עם האחרים נוכל להתייצב ביום הכיפורים לפני בורא עולם, ולשטוח תפילה ולבקש כפרה על חטאותינו. המערך לשירותים רוחניים בתפוצות וכן ארגון רבני "צהר" מגלים אחריות לכלל עם ישראל, פועלים בקהילות היהודיות, הן בארץ והן בתפוצות כל ימות השנה להביא את אור היהדות ולקרב רחוקים.
אנו נמצאים בפתחו של יום הדין שבו נגזר דינו של היחיד ונגזר דינו של הציבור. כולם עוברים לפניו כבני מרון ונקבע מי יחיה ומי ימות, וגם על המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום. ערב יום הדין נצטרף כולנו לתפילתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים: "יהי רצון מלפניך שתהא השנה הבאה עלינו ועל כל עמך בית ישראל. שנת ברכה, גזרות טובות, שלום ושלווה, שתוליכנו קוממיות לארצנו ובארצנו"
הרב יחיאל וסרמן הוא חבר ההנהלה הציונית וראש המערך לשירותים רוחניים בתפוצות
