אסביר בתמצית את שיטת הרב קוק ובנו הרצי"ה ביחס להר הבית וביהמ"ק.
א. לעניין שיטת הראי"ה קוק להר הבית והמקדש- במאמרי הראי"ה (עמ' 458) מסביר הרב קוק כי תהליך הגאולה מתחלק לשני סוגים: "הסוג הראשון גאולה בידי שמיים בדומה להניסים שעשה הקב"ה ביציאת מצרים שבהם אין לבשר ודם כל שליטה. גאולה זו דומה לימי בריאת העולם. הקב"ה ישלח את משיחו אשר העולם כולו יכיר בו. הגאולה הזאת קשורה עם בניין ביהמ"ק שיהיה בית תפילה לכל העמים. אולם עד שנזכה לזמן המאושר הזה, אסור לנו להיכנס למקום המקדש, כי לפני הכניסה למקום הקודש זקוקים אנו לטהרה מיוחדת שיכולה להיות רק בידי שמיים. הסוג השני של הגאולה שייך להשתדלות שלנו. סוג זה של גאולה מתייחס ליישוב א"י למען תהיה שוב למרכז של תורה ותרבות ולמקור של תפארת".
ב. לעניין דעתו של הרב ציבי יהודה זצ"ל בנושאים אלו- ב"לנתיבות ישראל" (ח"ב מאמר 48) ב"בירור הלכה", כותב הרצב"י כך: בעניין הכניסה לה ר-הבית, הדברים מפורשים מספר משפט-כהן של הרב זצ"ל בסימן צ"ו. וגם אם מעוכבת לנו הכניסה שמה מפני קדושת המקום, ששכינה אינה בטלה וקיימת גם באין בניין ביהמ"ק כדברי הרמב"ם בהלכות בית הבחירה (ו', ט"ז), אין זה משנה במאומה את הערך הממשי של "הר הבית בידנו". מדברים אלו של הרצב"י עולה כי היחס להר הבית מתחלק לשניים: בעלות על שטח המקום ע"י "קבוצת חיילנו הנמצאים שם ושומרים ומשגיחים עליהם בפקודת שלטוננו". ובחינה שנייה מצד ההלכה והאיסור להכנס להר הבית.
ג. לגבי תוקפם של דברים אלו של הרצב"י כפסק הלכה- דברים אלו נכתבו כפסק הלכה וכהדרכה גם לדורות הבאים, כדברי הרצב"י עצמו בהקדמה לספרו "לנתיבות ישראל": "לדרישת רבים וחשובים הסכמתי לקבץ את המאמרים האלה ולפרסמם יחד… ובראותי כי אמנם גם כשהופיעו אז בזמניהם ולענייניהם, יש בהם עניין וצורך גם עתה ולימים הבאים עלינו לטובה בעזרת השי"ת".
ד. לעניין הטענה כי הרצב"י "לא התיימר להיות פוסק"- הרב משה בלייכר שליט"א מעיד כי פעם סיפר להרצב"י שאחד הרבנים שאל אותו כיצד רבנו פוסק בהחלטיות להתיישב ביהודה ושומרון, שהרי מדובר בדיני נפשות וצריך לדון על כך רבות. השיב לו הרצב"י בתקיפות: יש כאלה שאינם יכולים לפסוק בענייני כלל ישראל, ואני יכול לפסוק בענייני כלל ישראל! (פסקים ביחס לא"י, הר הבית, מדינת ישראל, כפיה דתית וחילונית ועוד).
ה. אכן הרצב"י צרף בשעתו את חתימת ידו לכרוז מטעם הרבנות הראשית לישראל משנת תשכ"ז, וכך לשון הכרוז: "לפיכך אנו חוזרים ומזהירים על מה שהזהרנו מכבר, בל יהין איש ואשה להכנס לכל שטח הר הבית, בלי הבדל דרך איזה שער נכנסים בו. ומלבד עצם הזהירות מאיסור חמור זה של פגיעה בטהרת מקום הקודש והמקדש, יש גם מצווה רבה של מורא המקדש ושמירתו. בזכות זאת יזכנו הקב"ה לתשועתו המהירה להחיש גאולתנו השלמה".
ו. מאמר מקיף ומעמיק בשיטת הראי"ה קוק ובנו הרצב"י בנושאים אלו מופיע בחוברת "עיטורי ירושלים" גליון מס' 19.
הרב יחזקאל גרינוולד הוא ר"מ בישיבה הגבוהה "עטרת ירושלים"