זה התחיל בלחשושים בינינו השליחים. "שמעת מה קרה בארץ?", "דברתם כבר עם מישהו?". פיגוע תמיד מביא איתו סוג של צורך להעביר את המידע לכל מי שאפשר. באופן אישי לא היה לי את הכוח להיות מבשרת החדשות הרעות. האמת היא שלא הייתי צריכה, משום שברגע שנודע על מה שקרה ב"מרכז הרב" כל ישראלי בבית הספר היה צמוד למסך המחשב כשהוא מאזין אם לחדשות ערוץ 2, לרשת ב', או לכל סוכנות מידע אחרת שתבהיר במשהו את התמונה. הטכנולוגיה שהתקדמה מאוד מאפשרת לנו בריברדייל לדעת בזמן אמת על כל מה שקורה באותו רגע בירושלים, ולמרות זאת אי אפשר שלא לחוש תסכול וחוסר אונים מעצם העובדה שאני כאן ולא בארץ. אני יודעת מה קורה אבל בעצם לא יודעת כלום. אני לא יכולה להרים טלפון לכל מי שרק אפשר כדי לשמוע פרטים או לחלוק רגשות. המוח עובד במהירות, מנסה לעבד את המידע ולהצליב אותו עם פיסות מידע אחרות. זה קשור לטילים באשקלון? צה"ל נכנס שוב לעזה? האם אני מכירה מישהו שלומד ב'מרכז'? מי יכול להיות שם? מה קורה??? ואז מתחילות השמועות. מדברים על מחבל נוסף שמסתובב בירושלים ועל יותר מ- 10 הרוגים ו- 40 פצועים. התסכול גובר והמחשב הארור לא מתעדכן מספיק מהר! אני משתגעת…
בבית הספר הופסקו השיעורים באמצע היום והמנהל הודיע על מה שקרה. בתפילת מנחה הוספנו מספר פרקי תהילים לרפואת הפצועים. התסכול גבר כשילדים החלו לבוא עם שאלות. איך מסבירים לילדים את ההלם הגדול? איך מתחילים לתאר את חשיבותה של "מרכז הרב"? בסופו של דבר נשארתי ערה עד שתיים בלילה כדי לשמוע את חדשות הבוקר בישראל. הלכתי לישון רק לאחר שידעתי את שמות הנרצחים.
למחרת הייתה מתוכננת הרקדה לכבוד ראש חודש אדר. האמת היא שלא הרגשתי קונפליקט בין העובדה שאתמול היה פיגוע נורא בארץ והיום אני רוקדת לכבוד ראש חודש אדר. ייתכן שהדבר נובע מכך שאני ישראלית, אולם המקומיים התקשו לבצע את המעבר. בתחילת ההרקדה אחד הרבנים דיבר על הרוח הישראלית וסיפר על אחת השנים הקשות ביותר באינתיפאדה שבה אירעו בתקופה שלפני פורים פיגועים עוקבים בקו 18 בירושלים. יום אחרי יום נמנו ההרוגים, אבל עדיין המשיכו לחגוג, לרקוד ולשמוח במקביל לאבל על הנרצחים. הוא סיפר על שלט שהיה תלוי בישיבה שבה למד באותה שנה בארץ בו כתב אחד האברכים:"כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול לנגוע בך כך לא יוכלו כל אויבי לנגוע בי לרעה".
אין ספק כי ההרקדה של ר"ח אדר ב' תשס"ח תרשם בדברי הימים של בית הספר כאחת החזקות שהיו.
חודש טוב של צפייה לבשורות טובות, יעל
יעל רינג, היא שליחת תנועת בני עקיבא העולמית והסוכנות היהודית בריברדייל, ניו יורק
המדור "רחוק מהעין קרוב אל הלב" מסקר את חוויותיהם של שליחים בתפוצות ישראל מטעם בנ"ע העולמי והמחלקה לשירותים רוחניים בהסתדרות הציונית.
