עם התפוגגות אדי היין והאלכוהול של חג הפורים, בבתים של רובנו (אחינו תושבי ירושלים קיבלו הארכה של יום נוסף) מתחילים לעלות אדי האקונומיקה וחומרי הניקוי המרמזים על העבדות שמקדימה את היציאה לחרות. מכאן שבפינותינו הבאות נעסוק בנושאי כשרות לפסח, בעיקר בנושאים שהתחדשו בתקופה האחרונה.
נושא ראשון לכל הוא כמובן כשרות חומרי הניקוי לפסח.
חומרי הניקוי: בשנים האחרונות אנו מגלים יותר ויותר חומרי ניקוי המתהדרים בכיתוב כשר לפסח למהדרין מן המהדרין וכו' . כל מי שמכיר תופעה זו שואל את עצמו "ומה עשינו בשנה שעברה שהתכשיר לא היה כשר למהדרין"? "איך שטפנו את הרצפה לפסח לפני עשר שנים"?
התשובה היא כמובן פשוטה: חומרי ניקוי אינם זקוקים לתעודת כשרות לפסח, ומותרים גם בשימוש בפסח עצמו. קביעה זו נסמכת על הכלל הקובע כי חמץ גמור שהתקלקל לפני פסח ואינו ראוי למאכל כלב, מותר בהנאה בפסח. אמנם חמץ שכזה נאסר באכילה למרות שיצא מכלל חמץ, וזאת משום ששימוש של האדם בדבר מסוים לאכילה הופך אותו לדבר חשוב, ומכאן שלא יתכן שנתייחס לחמץ שכזה כחמץ מקולקל. (שו"ע או"ח תמב,ט ועיין במשנה ברורה שם ס"ק מג וערוך השולחן שם סעיף לב)
יחד עם זאת, ישנם פוסקים שכתבו כי חומרי ניקוי לשימוש בפסח צריכים להיות כשרים לפסח משום שנעשו לכתחילה כחומרי ניקוי ואינם מיועדים לאכילה, ועל כן עצם עשייתם הופכת אותם לחשובים ויאסרו בשימוש בפסח. העובדה שאינם ראויים למאכל אינה רלוונטית היות ומלכתחילה לא נעשו למאכל (שואל ומשיב מהדורה א חלק א סימן קמא). יש להדגיש כי חומרה זו היא רק לגבי שימוש בפסח עצמו, אולם לפני החג אין חולקים שמותר להשתמש בחומרי ניקוי שאינם כשרים לפסח.
בפועל רוב הפוסקים הקלו והתירו חומרי ניקוי גם אם הם מכילים חמץ וזאת משני טעמים: א. חומרי הניקוי אינם ראויים למאכל כלב ב. חומרי הניקוי אינם חמץ גמור אלא תערובת שמכילה חמץ. (מקראי קדש א, נד, באהלה של תורה או"ח , סג ועוד)
תכשירים קוסמטיים: ברבים מהתכשירים הקוסמטיים מרכיב האלכוהול עשוי מחמץ ונשאלת השאלה האם מותר לעשות בהם שימוש בפסח. רבים מהפוסקים מתירים שימוש בכשירים קוסמטיים בפסח מאותן סיבות שנכתבו לגבי חומרי הניקוי, אולם ישנם גם פוסקים שאסרו זאת משום ששימוש בקוסמטיקה הוא ע"י סיכה של העור ויש מקרים בהלכה שדין סיכה הוא כדין אכילה. כך למשל מצינו לגבי יום הכיפורים שאסור לאכול ולשתות וגם סיכה אסורה וזאת מכיוון שהחומר החודר דרך נקבוביות העור דומה לאכילה. מכאן שאם גם לגבי פסח נאמר שסיכה היא כמו אכילה, הרי שגם תערובת חמץ שאינה ראויה למאכל אסורה (ט"ז יו"ד סוף סימן קי"ז, והגר"א או"ח שכ"ו י"ט ועוד). יחד עם זאת ישנם פוסקים הטוענים כי דין סיכה כאכילה נוהג רק ביום הכיפורים ולא בהלכות אחרות (תוספות יומא עז, מרדכי שבת פ"ה של"ח, ערוך השולחן יו"ד קיז כט).
למעשה נראה כי אם יש בהישג יד תכשיר דומה כשר לפסח, שווה ערך לזה המעורב בו חמץ, הרי שראוי להחמיר ולהשתמש בו והמחמיר תבוא עליו ברכה. אולם מעיקר הדין מותר להשתמש גם בתכשירים קוסמטיים שאינם כשרים לפסח. (מקראי קודש א נד ובהערה 2 ,יחוה דעת ב סא באהלה של תורה או"ח , סג ועוד).
משחות שיניים: חומרי ניקוי הבאים במגע עם הפה כמו מי- פה, משחות שיניים ונוזלים לשטיפה דנטאלית, יש המחמירים בהם היות והשימוש בהם דומה לאכילה. עניין נוסף קשור בטעם של משחות השיניים שהוא ראוי לאכילה. מכאן שלכתחילה צריך להשתמש במשחות כשרות לפסח, ורק במקרה שאין משחה כשרה לפסח ניתן לסמוך על דעות המקלים הסוברים כי למשחת שיניים שדין דומה לחומרי ניקוי.
סבון כלים ונוזל לשטיפת כלים: פעמים רבות קורה שהכלים אינם נשטפים היטב ושאריות סבון נשארות על הכלי. אם הכלי נשטף במים רותחים הרי שהוא בולע את הסבון. דבר זה מהווה בעיה בהנחה שהסבון אינו כשר לפסח. כיום כשאין בעיה להשיג סבון כלים מכל הסוגים עם כשרות לפסח לא קשה להחמיר בנושא זה. יחד עם זאת, ראוי לדעת כי מעיקר הדין למקלים יש על מי לסמוך.
הרב משה ביגל, רבה של מיתר ומרבני 'צהר'
