רקע
בלוח העברי קיימים שני מחזורים, "המחזור הקטן" וה"מחזור הגדול", המחזור הקטן בנוי על 19 שנה ומיוחס לאמורא רב אדא בר אהבה, תפקידו לתאם בין שנת הלבנה לשנת החמה. אורך שנת הלבנה כ-354 ימים שהם הזמן הממוצע בו הירח מקיף את כדור הארץ בשנים עשר חודשים, שנת החמה כ- 365 ימים, ההפרש ביניהם הוא 11 יום, הפרש זה מצטבר ומידי מספר שנים אנו מעברים את השנה, יש סדר קבוע הקרוי גו"ח אדז"ט (3,6,8,11,14,17,19) סימן השנים המעוברות ב"מחזור הקטן".
ה"מחזור הגדול" מבוסס על שנת החמה, שהיא סיבוב כדור הארץ סביב השמש הנמשך 365.25 ימים, שנה זו ידועה בשם ה"שנה היוליאנית" מחזור זה נקבע על ידי האמורא שמואל. במחזור זה יש ארבע תקופות של 91 יום ו- 7.5 שעות. שתי תקופות מתחילות בימים בהם היום והלילה שווים, ושתי תקופות אחת ביום הארוך ביותר והשנייה ביום הקצר ביותר. בלוח האזרחי מוסיפים פעם בארבע שנים יום לחודש פברואר על מנת להשלים את הפער של 0.25 לשנה.
כיום אנו יודעים ששנת החמה קצרה מהשנה היוליאנית- שיטת שמואל ונמשכת 365 יום, 5 שעות, 48 דקות, הפרש שלמעלה מ-11 דקות. השנה על פי שיטת רב אדא קרובה לשנת החמה שלנו ההפרש ביניהם הוא מספר דקות בלבד.
הרמב"ם (קה"ח ט א) כותב: "שנת החמה יש מחכמי ישראל שאומרים שהיא שלש מאות חמשה וששים יום ורביע יום שהוא שש שעות, ויש מהן שאומרים שהוא פחות מרביע היום, וכן חכמי יוון ופרס יש ביניהן מחלוקת בדבר זה".
בעולם ההלכתי אנו פועלים בעיקר על פי הלוח של רב אדא, אבל במספר נושאים אנו נוהגים על פי הלוח של שמואל כמו ברכת החמה (שאלת גשמים בחו"ל ששים יום אחרי התקופה).
גדר המצווה
בגמרא (ברכות נט:): "תנו רבנן: הרואה חמה בתקופתה…אומר ברוך עושה בראשית. ואימת הוי? (מתי?) אמר אביי: כל עשרים ושמונה שנין, והדר מחזור ונפלה תקופת ניסן בשבתאי באורתא דתלת נגהי ארבע". וכך פסק הרמב"ם (ברכות י' יח) והשו"ע (רכט ב).
תחילת תקופת ניסן מתאחרת כל שנה ביום ו- 6 שעות, בכל 28 שנה התקופה מתחילה בדיוק באותו יום בשבוע ובאותה שעה. בתחילת המחזור החדש התקופה מתחילה בליל ג',וביום ד' בבוקר זורחת החמה כיום בריאת העולם. קביעת הברכה מבוססת על דעת רבי יהושע שהעולם נברא בניסן למרות שבדרך כלל אנו מציינים את תשרי כחודש בו נברא העולם (בתפילות ראש השנה).
כיון שהברכה תלויה בשנת החמה התאריך הלועזי הוא קבוע, לפי הלוח היוליאני זה ב- 26 למרץ ולפי הלוח הגריאוגריני (הנוהג כיום ברוב המקומות) זה ב- 8 באפריל (במאה ה- 22 יהיה זה ב-9 באפריל). הברכה היא תמיד ביום רביעי בבוקר.
קיימים פירושים אחרים בגמרא כמו הערוך שהכוונה לחמה הזורחת אחרי שלשה ימים מעוננים, או רס"ג ורבינו בחיי שהכוונה לחמה בתוקפה בימי תמוז, אבל המנהג אינו כדבריהם אלא כרמב"ם והשו"ע.
מתי יש לברך את הברכה השנה?
ביום רביעי י"ד ניסן תשס"ט 8/4/09 ערב פסח, יש להשכים להתפלל בנץ החמה, ואחרי התפלה לברך את ברכת החמה. כיוון שהשנה מדובר על ערב פסח, ונוהגים לסיים מסכת במקום תענית בכורות, וצריך לבער את החמץ, לכן כדאי להזדרז.
זמן הברכה הוא מנץ החמה הנראה לעיין לפי אופק ת"א: 06:24 ועד שלש שעות זמניות, רק בזמן הזה ניתן לברך בשם ומלכות לכתחילה, יש מתירים לברך עד חצות היום בשם ומלכות, במקום שאין מנהג, ספק ברכות להקל, עד השקיעה ניתן לברך ללא שם ומלכות (יש מתירים בשם ומלכות). ראוי לברך מיד אחרי הנץ. ניתן לברך ללא מנין, ראוי לכתחילה לברך במנין.
כיצד מקיימים המצווה
על פי ה"בן איש חי" ומנהג עדות אשכנז מסיימים את התפלה ועולים למקום גבוה או לחצר ממנה רואים את החמה ומברכים בציבור, ומוסיפים מזמורים ו"עלינו לשבח" וקדיש. הרב עובדיה יוסף (יחווה דעת ד יח) כותב להתפלל שחרית עד קדיש תתקבל, אחר כך לצאת ולברך, אבל לא אומרים "עלינו לשבח" מול השמש כיוון שנוהגים לשוח ב"כורעים ומשתחווים", ומי שנוהג לומר יזהר שלא לשוח מול השמש.
יש נוהגים ששליח הציבור מברך לבדו ומוציא את הרבים ידי חובתם ויש נוהגים שהציבור אומר עמו בלחש, ויש נוהגים ששליח הציבור מסיים ואחר כך הציבור אומר בקול רם.
לגבי חיוב נשים בברכה יש דעות שונות בין הפוסקים, רצוי להיוועץ עם רב המקומי, יש ממליצים שתשמענה את הברכה משליח הציבור ותצאנה ידי חובה (יחווה דעת שם).
ברכה בעת שהשמש מוסתרת
אם השמש מכוסה בעננים ולא ניתן כלל לראותה אלא רק את אורה לא מברכים בשם ומלכות, אם העננים שקופים וניתן לזהות את השמש מבעדם ניתן לברך. אם ברכו ללא שם ומלכות ואחר כך התפזרו העננים ניתן לברך בשם ומלכות עד שלש שעות.
מי שמרכיב משקפיים יכול לברך בלי להסירם, אבל מי שרואה את השמש דרך מראה אינו מברך, חולה שרואה דרך חלון ביתו, יכול לברך אפילו בשכיבה.
בפועל החמה בעז"ה תיראה בערב פסח באותה צורה כמו יום לפני כן ויום אחר כך, במישור האסטרונומי הנגלה אין שום שינוי. נוכל לנצל את ההזדמנות להודות לה' על כל יפי הבריאה שטבע במעשה בראשית.
הרב בניהו ברונר הוא נשיא ישיבת ההסדר בצפת וראש בית ההוראה של ארגון רבני 'צהר'
