נפתח בשאלות שנשלחו אלינו בעקבות הפינה בשבוע שעבר:
א. האם הכוסמת, החיטה, הגריסים, שיבולת שועל, קינואה, בורגול או ג'ריש הם חמץ?
ב. האם שמרים יכולים להיות כשרים לפסח? הרי הם סמל החמץ?
ג. האם מוצרים שאינם מכילים קמח נחשבים ככשרים לפסח?
ד. האם יש בכלל משמעות לכך שקמח או מוצרים אחרים הם חמץ, הרי אנו מוכרים את החמץ לנוכרי?
תשובות:
א. גרעיני החיטה, הגריסים, הכוסמת ושיבולת השועל אינם עוברים תהליך של הרטבה (אנו רוכשים אותם עם האבק שעליהם) ולכן אינם חמץ. כמובן שאסור שיהיו בקרבת מקום למזון אחר בפסח, שכן חמשתמיני דגן הבאים במגע עםמים הרי הם מחמיצים, אולם אין איסור להשאירם בבית בפסח. לעומתם בורגול או ג'ריש הם גרעיני חיטה שעברו תהליך חלקי של בישול, יובשו ורוסקו לחתיכות גסות. מכאן שבורגול וג'ריש (ההבדל ביניהם הוא רק בגודל הריסוק) הם ללא כל ספק חמץ גמור.
ב. שמרים לחים או יבשים בימינו עשויים על בסיס פטריות וחומרים כימיים ואין להם שום קשר לחמץ גם בכל השנה. זו גם הסיבה בגללה ניתן למצוא שמרים כשרים לפסח. יחד עם זאת, ישנן מאפיות שמשתמשות גם כיום בשאור להחמצת הבצק. (שאור הוא בצק ישן שהחמיץ מאד והוא אינו משווק במרכולים. זהו פשוט בצק שנשמרמיום קודם).
ג. מוצרים המכילים קמח הם חמץ גמור למרות שהקמח כשלעצמו אינו חמץ (כפי שכתבנו בשבוע שעבר). מוצרי מזון רבים בביתנו אינם מכילים קמח אבל מכילים חומרים רבים שאין אנו יודעים ממה
הם עשויים (מופיעים בין מרכיבי המזון בכיתוב של אותיות לועזיות ומספרים או כחומרי טעם וריח) ולכן יש לחשוש שמא הם חמץ. מוצרי מזון שכל מרכיביהם מזוהים ומוכרים לנו ואין ביניהם מרכיבי חמץ, הדבר תלוי. אם המוצרים עברו תהליכי בישול או המלחה כדוגמת עופות, ירקות כבושים או מבושלים המכילים מים מלח וירק או פירות סוכר ומים, מלח, סוכר, קפה וכדומה, יש חשש שהמלח, הסוכר או הירקות לא היו נקיים מחמץ. יחד עם זאת מוצרים אלו מותרים לשיטת "הבית יסף" (מנהג רוב הספרדים) מכיוון שהחמץ שהתערב במאכלים בטל בשישים, וכל תערובת של חמץ לפני הפסח בטלה בשישים. אולם אם תערובת כזו קרתה בתוך הפסח היא איננה בטלה, שכן חמץ בפסח אינו בטל כלל וכלל . לשאר השיטות (הרמ"א – מנהג האשכנזים וחלק מהספרדים) אסור לכתחילה להשתמש במאכלים אלו בפסח מחשש שמא נפל לתוכם חמץ או בלעו חמץ בתהליך הבישול. אולם אם אין תחליף למוצרים אלו מותר גם לאשכנזים להשתמש במוצרי מזון אלו. (שו"ע או"ח תמ"ז ד,ה)
מזון שלא בושל ולא הומלח ואין בו מרכיבי מזון שיש בהם חשש חמץ. כדוגמת דגים קפואים.ותה טהור מותרים באכילה לכל הדעות גם אם אין להם הכשר לפסח.
למעשה: מכיוון שדברים אלו מורכבים מאד וצריך האדם לזהות את כל מרכיבי המזון ולדעת אילו מוצרים עברו תהליך בישול או המלחה ואלו נקיים לחלוטין, ראוי לצרוך רק מוצרים ככשרים לפסח. זכינו, בחסד ה' עלינו לחיות בדור ובו שפע של מזון כשר לפסח, ורצוי להתרגל לקנות לפסח רק מוצרים שכאלה שעליהם כשרות מרבנות מוסמכת. יחד עם זאת, מותר לכתחילה להשהות בבית את כל מוצרי המזון הללו ואין לזרוק אותם לפני הפסח.
ד. בנושא המכירה לנוכרי יש לחלק בין חמץ גמור למזון שיש בו רק חשש חמץ, ומזון שאינו חמץ בכלל אך אינו כשר לפסח, אין ספק שניתן למכרם לנכרי בפסח. בנוגע למזון שהוא חמץ גמור נחלקו הדעות. רבים נוהגים שלא למכור חמץ גמור לנוכרי, ועושים את מכירת החמץ רק בגלל הספק שמא יש ברשותם חמץ שאינו ידוע להם. הנוהגים כך משתדלים לסיים את המוצרים שהם חמץ לפני הפסח ולשרוף או להשמיד את הנותר בערב פסח. לגביהם מוצרי המזון המסופקים או שאינם כשרים לפסח אבל אינם חמץ ,יכללו במכירת החמץ לנוכרי . יש הגיון רב בחומרה זו שלא למכור חמץ גמור לנוכרי, וזאת להבדיל ממכירת החמץ של מפעלים, מרכולים וחנויות מזון מכיוון שמכירה זו נתקנה בעיקר כשיש הפסד מרובה.
במקומות רבים בארץ מרכזים את המזון שהוא חמץ גמור במקום מרכזי ומוכרים אותו במרוכז, שאז הוא נכלל בגדר של הפסד מרובה. לאחר הפסח נתרם החמץ למשפחות נזקקות. כל יכולים אנשים לתת בלב שלם את החמץ שברשותם מבלי להפסידו, ועדיין לאפשר לנזקקים ליהנות ממנו. ומוציאים אותו מביתם. נוהג זה מומלץ מאד ליישום ע"י מועצות דתיות, גבאי בתי כנסת או תנועות הנוער. כמובן שאת מכירת החמץ לנוכרי עושים רק דרך הרבנות המוסמכת לכך.
בנושא, מכירת החמץ של מפעלים וחנויות , נעסוק בהרחבה, בפינתנו הבאה.
אסיים בסיפור שהבאתי גם לקראת הפסח בשנה שעברה: מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, ראש ישיבת מרכז הרב, כשנפרדנו ממנו, תלמידיו, לפני הפסח היה אומר לנו: "חג שמח" וכששאלנו אותו למה אינו מאחל לנו "חג כשר ושמח" כמו שמקובל בפי העם ? ענה: החג בודאי יהיה כשר למהדרין עם כל המאמץ שכולנו מתאמצים ועובדים לקראתו, אבל לפעמים מרוב לחץ של עבודות הכנה לקראת הפסח אנו שוכחים שצריך גם לשמוח בחג זה, נאמץ לעצמנו גישה זו בימיהעבדות הלוחצים והמלחיצים אותנו, כדי לשמור על מערכת יחסים תקינה בין כל חלקי המשפחה, לקראת חג "והגדת לבינך".
הרב משה ביגל הוא רבה שלמיתר ומרבני 'צהר'. לתגובות ושאלות: mbiegel53@gmail.com
